מסרה בן לאימוץ והתחרטה: "דעתי הייתה מעורפלת"

בית המשפט למשפחה בחיפה דחה לאחרונה בקשה של אם שביקשה לחזור בה מהסכמתה למסור את בנה בן ה-8 לאימוץ, לאחר שהילד שהה במשפחת אומנה במשך כחמש שנים. השופטת שושנה ברגר קבעה כי האם הייתה מיוצגת בתהליך, הבינה את משמעות חתימתה ואף הכינה מכתב פרידה מבנה, ולכן טענותיה להטעיה, מצב נפשי מעורפל או פחד מהאב נדחו.

הילד הוצא לראשונה ממשמורת אימו בגיל צעיר בשל הזנחה וסכנה, והועבר לבית סבתו ולאחר מכן למשפחת אומנה. למרות שחזר לזמן מה לבית האם, במאי 2021 הוצא שוב על פי בקשתה ועבר למשפחת אומנה. בדצמבר אותה שנה חתמה האם על הסכמתה לאימוץ.

חודשים ספורים לאחר מכן, בספטמבר 2022, הגישה האם את בקשתה לביטול ההסכמה, בטענה שחתמה תחת הטעיה, מצב נפשי מורכב ופחד מהאב. היא טענה כי כיום היא נשואה לגבר תומך ויכולה לגדל את בנה.

המדינה, באמצעות הייעוץ המשפטי, טענה כי הסכמת האם ניתנה מתוך רצון והבנה, ללא לחץ או כפייה, וכי ניתנו לה הזדמנויות להתייעץ. כמו כן, נטען שלא הוכח שינוי מהותי בנסיבות חייה המצדיק את ביטול האימוץ, וכי טובת הקטין מחייבת השארה במשפחת האומנה.

השופטת ברגר קיבלה את עמדת המדינה וקבעה כי הסכמת האם ניתנה בדעה צלולה, כפי שמעיד מכתב הפרידה שהכינה. היא הדגישה כי החזרת הילד כעת לאם מהווה הימור מסוכן על גבו, וכי טובת הילד היא להישאר בבית האומנה עם ההורים המיועדים לאמצו. נקבע כי לא הוכח לחץ או שידול על האם, וכי היא אף פעלה בניגוד לייעוץ משפטי שקיבלה.