נחשף: חיל הים פעל במרחק אלפי קילומטרים - על רקע הגעת הצוללת החדשה
הצוללת השישית של חיל הים הישראלי, אח"י דרקון, הגיעה לישראל לאחר מסע של 25 ימים מגרמניה, במהלכו רוב הדרך שטה מתחת למים דרך תעלת קיל, מיצר גיברלטר והים התיכון. הגעתה של הצוללת מתרחשת על רקע עיכובים משמעותיים בפרויקט הצוללות, שנגרמו בשנתיים האחרונות בשל אמברגו שהטילו מדינות אירופיות. דנמרק ונורווגיה מנעו כניסת הצוללת לנמליהן לצורך ניסויים, וקנדה וצרפת הטילו מגבלות על מכירת מערכות לגרמנים עבור הצוללת המיועדת לישראל.
העיכובים משפיעים גם על פרויקט הצוללות הבא, סדרת דקר. במערכת הביטחון מקדמים דרישה לרכישת שתי צוללות נוספות, שביעית ושמינית, לאור התעצמות ימית של מדינות באזור. גלי צה"ל דיווחו כי במערכת הביטחון סבורים ששש צוללות אינן מספיקות לצרכי חיל הים.
במקביל להגעת הצוללת החדשה, חושף חיל הים יכולות מבצעיות שהופעלו במהלך המלחמה במרחק אלפי קילומטרים מישראל. כלי שיט של החיל פעלו במשך שבועות בים סוף, סמוך לחופי אויב, ללא גילוי. ספינות טילים מסוגלות לשהות יותר משבועיים בזירה רחוקה, לאסוף מודיעין ולפגוע במטרות. חלק מהפעילות התבצעה במרחק של כ-3,000 קילומטרים מישראל, על רקע האיום החות'י והחשש מפגיעה בחופש השיט.
צה"ל סבור כי נדרשת יכולת לפעול במרחב ולפתוח את מיצר באב אל-מנדב במקרה של ניסיון להטיל עליו סגר. חיל הים מגבש תוכנית התעצמות רחבה הכוללת צוללות נוספות, כלי שיט חצי-אוטונומיים וכלים בלתי מאוישים. הרמטכ"ל קבע כי החיל נדרש להיבנות כ"זרוע אסטרטגית" נוספת של צה"ל.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
