לראשונה בישראל: טכנולוגיה חדשה לטיפול בפרפור פרוזדורים
בית החולים לניאדו ביצע לראשונה בישראל טיפולים חדשניים בפרפור פרוזדורים באמצעות קטטר חשמלי חדשני. הטכנולוגיה, המשלבת בלון ואנרגיה חשמלית, נועדה לבודד אזורים בלב הגורמים להפרעת הקצב. הטיפולים הראשונים עברו בהצלחה, אך נדרש מעקב להערכת יעילות ארוכת טווח.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- בוצעו לראשונה בישראל טיפולים חדשניים בפרפור פרוזדורים בלניאדו.
- הטכנולוגיה החדשה משתמשת בקטטר המשלב בלון ואנרגיה חשמלית ללא חום או קור.
- שני המטופלים הראשונים עברו את הפעולות בהצלחה.
- מחקרים מראים שיעורי הצלחה גבוהים ללא הישנות פרפור פרוזדורים.
- נדרש מעקב להערכת יעילות הטיפול לאורך זמן.
בית החולים לניאדו בנתניה ביצע לראשונה בישראל שני טיפולים חדשניים בפרפור פרוזדורים, באמצעות קטטר המשלב בלון ואנרגיה חשמלית ממוקדת, ללא שימוש בחום או בקור. הטכנולוגיה החדשה, מערכת Volt PFA של חברת אבוט, נועדה לבודד את האזורים בלב הגורמים להפרעת הקצב, תוך צמצום פגיעה ברקמות סמוכות. שני המטופלים הראשונים, הסובלים ממחלות רקע מורכבות, עברו את הפעולות בהצלחה, ואומת בידוד הוורידים הריאתיים באמצעות מערכת מיפוי מתקדמת. עם זאת, נדרש מעקב אחר המטופלים להערכת הצלחת הטיפול לאורך זמן.
פרפור פרוזדורים הוא הפרעת קצב שכיחה העלולה להעלות את הסיכון לקרישי דם ושבץ מוחי. הטיפול הקיים כולל תרופות ואבלציה, שבה משתמשים בצנתר לבידוד חשמלי של אזורים בלב. בעבר, אבלציה בוצעה באמצעות גלי רדיו או הקפאה, אך הטכנולוגיה החדשה משתמשת בפולסים חשמליים קצרים ועוצמתיים להרס מבוקר של תאים, ללא חימום או הקפאה.
מערכת Volt PFA כוללת בלון המוקף בזרועות מתכתיות, המאפשר מגע יציב והעברת אנרגיה ממוקדת, בשילוב עם מערכת מיפוי תלת-ממדית. יתרון אפשרי של הטכנולוגיה הוא הפחתת פגיעה ברקמות סמוכות כמו הוושט והעצבים, אם כי גם שיטה זו אינה חפה מסיכונים. מחקר בינלאומי הראה כי יותר מ-84% מהמטופלים לא חוו הישנות מתועדת של פרפור פרוזדורים במשך שנה לאחר הטיפול, אך נדרשים מחקרים השוואתיים כדי לקבוע את עליונותה על טיפולים קיימים.
במחקר הקליני לא דווחו מקרים של המוליזה או פגיעה חריפה בכליות, אך נרשמו שני מקרים של טמפונדה לבבית. הטכנולוגיה עשויה לאפשר ביצוע הפעולה בטשטוש במקום בהרדמה כללית, יתרון משמעותי לחולים עם מחלות רקע. מערכת Volt PFA קיבלה אישור FDA בדצמבר 2025, והכנסתה לשימוש בישראל מרחיבה את אפשרויות הטיפול, אך הצלחתה תיבחן במעקב ארוך טווח. גם לאחר אבלציה מוצלחת, חלק מהמטופלים יצטרכו להמשיך ליטול תרופות, כולל נוגדי קרישה.