תביעה ייצוגית נגד ארבעה בנקים: מיליארדי שקלים על הפרשי ריבית
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד אישר ב-22 בספטמבר את הגשתה של תביעה ייצוגית נגד ארבעה מחמשת הבנקים הגדולים בישראל: לאומי, מזרחי-טפחות, דיסקונט ובינלאומי. התביעה, שפורסמה ב"כלכליסט" ב-23 בספטמבר, טוענת כי הבנקים הפרו את חובתם כלפי הלקוחות בכך שלא שילמו להם ריבית על היתרות בחשבונות העובר ושב. הנזק המוערך כעת עומד על למעלה מ-15 מיליארד שקלים, והוא נצבר מאז העלאת הריבית במשק ב-2022 ועד לחקיקת חוק המחייב את הבנקים ליידע לקוחות על אפשרויות השקעה חלופיות ב-2025.
התביעה הייצוגית, המייצגת קבוצה של לקוחות הכוללת את נועם ברודסקי, נטלי שרבן, סער ברודסקי וצבי הוכ, טוענת כי הבנקים הרוויחו סכומים גבוהים מהכספים המוחזקים בחשבונות העו"ש, בעוד ששילמו ללקוחות ריבית זניחה (כעשירית האחוז). לפי התביעה, על כל 10,000 שקלים שהוחזקו בחשבונות אלו, הבנקים הרוויחו כ-430 שקלים, בעוד הלקוחות קיבלו רק כ-10 שקלים. היקף הכספים בחשבונות אלו נאמד בכ-400 מיליארד שקלים.
השופט שמואל בורנשטיין אישר את התביעה על בסיס עילה של התעשרות שלא כדין, אך דחה עילות אחרות כמו הפרת חובת תום לב או הטעיה. התביעה מתייחסת לתקופה שבין אפריל 2022 (תחילת עליית הריבית) ל-20 במאי 2025 (תחילת יישום התיקון לחוק הבנקאות המחייב יידוע לקוחות). בית המשפט קבע כי לקוחות עם יתרה חיובית של מעל 3,000 שקלים ביום עבודה אחד, או 1,000 שקלים למשך שלושה ימי עבודה לפחות, עשויים להיכלל בקבוצה הייצוגית.
בנק ישראל התנגד לתביעה, בטענה שהיא עלולה לפגוע בתחרות ולהוביל לקביעת ריבית אחידה ולא תחרותית. כמו כן, הועלתה הטענה כי חשבון עו"ש נועד לזמינות מיידית של הכסף, בניגוד לפיקדונות. למרות התנגדות בנק ישראל, השופט קבע כי אין בכך כדי לשלול מלקוחות את הזכות לדרוש פיצוי על רווחים שכבר הפיקו הבנקים בעבר. לגבי בנק הפועלים, נדונה בקשה נפרדת לאישור תביעה ייצוגית בנושא זה, והדיון נקבע לינואר 2026.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
