אל תשאלו מה המדינה מוכנה לעשות לכם
המאמר טוען כי הפגיעה באזרחותם האפקטיבית של פלסטינים אזרחי ישראל אינה תופעת לוואי של ההפיכה המשטרית, אלא חלק אינטגרלי ממנה. ההפיכה, שהחלה במאבק על מוסדות המשפט, מתרחבת כעת לשאלת הזהות והזכויות של האזרחים, ובפרט ליכולתם לעמוד מול המדינה. ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע על כוונה לקדם חוק שיאפשר שלילת אזרחות ממי ש"מוציא את דיבתם של חיילי צה"ל", מה שמוביל לדיון על משמעות האזרחות והגבולות שלה.
הכותבת, פרופ' יעל ברדה, מסבירה כי האזרחות אינה רק מעמד פורמלי, אלא מערכת יחסים בין האזרח למדינה, הכוללת תביעות לשוויון, הגנה וחופש פעולה. עבור פלסטינים אזרחי ישראל, האזרחות תמיד התקיימה לצד מנגנוני חירום וחשד, אך ההפיכה המשטרית מעמיקה את הפער בין החזקת האזרחות למימושה. חוקים קודמים כמו חוק האזרחות, חוק המאבק בטרור וחוק הלאום כבר פגעו באזרחות האפקטיבית, והמהלך הנוכחי מרחיב את האפשרות לשלול אזרחות או תושבות.
המאמר מדגיש כי מנגנונים שלטוניים שנוצרו עבור אוכלוסייה מסוימת יכולים להתרחב ולהשפיע גם על אחרות. ההצהרה הנוכחית חשובה מכיוון שהיא מרחיבה את הבסיס לשלילת אזרחות מעבר לנימוקי טרור וביטחון, ומתנה אותה בהתבטאויות על פעולות הצבא והמדינה. זהו שינוי מהותי, שכן במקום שהאזרחות תהווה בסיס לתביעת דין וחשבון מהמדינה, המדינה דורשת מהאזרח לתת דין וחשבון על נאמנותו.
הכותבת קוראת למאבק נגד ההפיכה המשטרית להתרחב מעבר להגנה על מוסדות המשפט, ולהתמקד בהגנה על האפשרות של אזרחים לעמוד מול המדינה, לבקר אותה ולדרוש ממנה דין וחשבון. היא טוענת כי אי אפשר להגן על אזרחותם של יהודים ולהשלים עם שחיקת האזרחות האפקטיבית של פלסטינים. האלטרנטיבה המוצעת היא אזרחות שאינה תלויה בזהות לאומית, בעמדה פוליטית או בנאמנות לשלטון, אלא אזרחות שווה וחזקה דיה כדי לאפשר לאדם לעמוד מול המדינה.
