נחל יתום
נחל סעדיה, פנינת טבע נסתרת בלב האזור התעשייתי והעירוני הסואן של חיפה, ניצב בפני הכרעה גורלית הנוגעת לעתידו. תושבים וארגוני סביבה נאבקים להצלת הנחל, בעוד העירייה מקדמת תוכנית להעתקתו והקמת פארק הייטק לצידו, תוכנית שמעוררת התנגדות עזה מצד פעילי השימור.
המאבק להצלת הנחל החל לפני כחמש שנים, כאשר אריק דרובוט, תושב נשר, גילה את הנחל במקרה והחל לפעול להגנתו. דרובוט, יחד עם אלפי מתנדבים וחברי קהילת פייסבוק שהקים, פועלים לניקוי וטיפוח הנחל, תוך שיתוף פעולה עם החברה להגנת הטבע. למרות מאמצים אלו, הנחל סובל מזיהום ממקורות תעשייתיים ומוסכים, וכן מפלישה של משפחה המפעילה אתר פיראטי למיון פסולת על שטחו.
קיימות שתי חלופות מרכזיות לעתיד הנחל. האחת, מקודמת על ידי רשות הטבע והגנים, מבקשת להכריז על הנחל כשמורת טבע ולשמר את תוואי הקיים, תוך הקמת מתחם משרדים סמוך. החלופה השנייה, המקודמת על ידי עיריית חיפה, כוללת העתקת תוואי הנחל והקמת פארק הייטק לצידו, על שם עוזיה גליל. דרובוט וארגוני הסביבה מתנגדים נחרצות לתוכנית העירייה, בטענה שהיא תהרוס את הטבע הקיים ותצמצם אותו באופן דרסטי.
האדריכל אריאל וטרמן, לשעבר מהנדס העיר חיפה, טוען כי תוכנית העירייה אינה העתקה אלא השבה של הנחל לאפיקו המקורי, וכי היא כוללת נספח מפורט לשמירה על טבעו. עם זאת, הוא מודה כי קיימים קשיים כלכליים ומשפטיים רבים במימוש תוכניות חילופי שטחים עם בעלי הקרקעות הפרטיות באזור, מה שמקשה על מציאת פתרון מוסכם.
לאחרונה, נערכו פגישות וסיורים בניסיון לגשר על הפערים בין הצדדים, אך המחלוקת נמשכת. גורמים המקורבים לעירייה מציינים כי התוכנית הנוכחית אינה סופית וכי יש רצון לשפרה, אך הדבר תלוי גם ביכולת להימנע מתביעות משפטיות מצד בעלי הקרקעות. נכון לעכשיו, עתידו של נחל סעדיה נותר לוט בערפל, והמאבק להצלת פנינת הטבע העירונית נמשך.
