רק הקלפי גרם לממשלה לפעול מול זעזוע האנרגיה העולמי
ארגון ה-OECD מצא כי ישראל היא אחת מחמש מדינות החברות בארגון שלא נקטו בצעדים כלשהם כדי למתן את זעזוע האנרגיה שנוצר בעקבות הסכסוך במזרח התיכון. קביעה זו מופיעה בהערת שוליים לדוח הביניים לתחזית הכלכלית העולמית (WEO) של הארגון, המתבססת על נתונים מספטמבר.
הדוח מעלה שאלות לגבי תגובת ממשלות לזעזועי אנרגיה, במיוחד כאשר הריבית גבוהה, והאם התגובה נגזרת מלוח זמנים פוליטי ולא כלכלי. בישראל, שר האוצר הפחית את הבלו על בנזין בספטמבר, לאחר שמחירו הגיע לשיא היסטורי. ההפחתה, שנועדה לחול עד סוף אוקטובר, קדמה לבחירות לכנסת שנקבעו לאחריה.
ה-OECD ממליץ שצעדי תמיכה יהיו ממוקדים בנזקקים ובעסקים קטנים ובינוניים, ישמרו על תמריץ לחיסכון באנרגיה, ויכללו מנגנון פקיעה ברור. הדוח מצא כי רק כמחצית מהצעדים שננקטו בעולם עומדים בקריטריונים אלו, כאשר הורדת מסים על אנרגיה, כפי שנעשה בישראל, מוגדרת כלא ממוקדת ויקרה.
ההפחתה בישראל אינה ממוקדת, שכן היא חלה על כל ליטר בנזין, ומחלישה את התמריץ לחיסכון. בנוסף, היא אינה כוללת סולר, הדלק המשמש לתחבורה כבדה ושרשרת האספקה. לגבי מנגנון הפקיעה, בישראל ההחלטה על החזרת המחיר לקדמותו תיפול לאחר הבחירות.
הדוח מצביע גם על עליית תשואות האג"ח הממשלתיות, הנובעת מחששות פיסקליים ומהנפקות ענק של חברות בינה מלאכותית, המתחרות על כסף עם ממשלות. בסביבה זו, ה-OECD דורש ריסון תקציבי ותעדוף הוצאות. עלות הפחתת הבלו בישראל עשויה להיות צנועה, אך הבעיה העיקרית היא התקדים של הורדת מחירים לפני בחירות, שעלולה להקשות על העלאתם לאחר מכן.
