נאומו של נשיא איראן באו"ם: בין איום אמריקאי להזדמנות דיפלומטית
נשיא איראן, חסן רוחאני, נושא בימים אלה נאום בפני העצרת הכללית של האו"ם, כאשר הוא עומד תחת לחץ כבד מצד נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. טראמפ הציב אולטימטום לאיראן: או שתגיע להסכם שיסיים את המלחמה, או שתתמודד עם "השמדת הרפובליקה האסלאמית". רוחאני, שינאם ביום רביעי, צפוי להתייחס לחמש נקודות מרכזיות.
ראשית, השאלה המרכזית היא כיצד יגיב רוחאני לאיומי טראמפ. בעוד שהצהיר כי הנאום ישמש במה להצגת עמדותיה של איראן, נותר סימן שאלה האם יכלול גם מסר של פתיחות למשא ומתן. הבית הלבן יעקוב מקרוב אחר ניסוח דבריו.
שנית, לצד הנאום עצמו, מתנהלים גם מגעים דיפלומטיים חשובים. טראמפ ציין כי יועצו הבכיר, ג'ארד קושנר, והשליח סטיבן וויטקוף, נפגשו עם נציגים איראניים, וכי הפגישה הייתה "טובה מאוד". טראמפ אף הביע נכונות להיפגש עם רוחאני. השאלה היא האם רוחאני יתייחס למגעים אלו בנאומו, או יתעלם מהם מסיבות פנימיות.
שלישית, רוחאני צפוי להציג את "סבל העם האיראני" ואת "הפשעים" שבוצעו נגדו, תוך הדגשת חוסר האמון במערכת הבינלאומית. הוא צפוי להתבסס על דוח של מועצת זכויות האדם של האו"ם, שמצא כי יש "סיבות סבירות" להאמין שארה"ב ביצעה פשעי מלחמה בתקיפות באיראן.
רביעית, הנאום מתקיים על רקע ההסלמה במתיחות במצר הורמוז והלחץ הכלכלי האמריקאי על איראן. עליית מחירי הדלק בארה"ב, המיוחסת בחלקה למצב, והתמיכה הציבורית האמריקאית הנמוכה במלחמה, עשויים להוות מנוף לחץ איראני. רוחאני עשוי לשלוח מסר למדינות המפרץ, במיוחד לאור דיווחים על בחינת מתקפה אמריקאית חדשה.
חמישית, נשאלת השאלה לגבי סמכויותיו של רוחאני. הוא עצמו הצהיר כי איראן תתגבר על אויביה "תחת הנהגתו" של המנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, מה שמצביע על מסגרת פעולה מוגבלת. השוואה לנאומו בשנה שעברה, בו הכחיש שאיפות גרעיניות, תחשוף את מידת השינוי בעמדה האיראנית. בנוסף, יש לעקוב אחר המרחב שיוקדש לישראל בנאומו, האם תהיה יעד מרכזי או שיתמקד בוושינגטון בלבד. בסופו של דבר, הנאום עשוי לחשוף רבות על מאזן הכוחות הפנימי בטהרן, כאשר נאום של איום בלבד יעיד על הימור על זמן ולחץ פנימי אמריקאי, בעוד שאפילו רמז דיפלומטי עשוי להיות משמעותי.
