90% הסכמה בין ישראל לסוריה? מה זה אומר, ואיפה זה יכול ליפול
שר החוץ הסורי, אחמד א-שרע, טען כי ישראל וסוריה הגיעו לכ-90% הסכמה במשא ומתן ביטחוני, אך ישראל נסוגה מההסכם. לטענתו, ההסכמות הושגו בשנה האחרונה, והן מתייחסות להסדר ביטחוני ולא להסכם שלום מלא. השלב הראשון המוצע כולל נסיגה ישראלית מהשטחים שנכבשו בדרום סוריה לאחר נפילת אסד והסכמות ביטחוניות חדשות.
א-שרע הדגיש כי ריבונות סורית ברמת הגולן אינה נתונה למשא ומתן. הוא הביע בעבר עניין בהסכמי אברהם, אך המרחק להסכם מלא נותר גדול. ההסכמות שהושגו לכאורה כוללות מנגנוני תיאום, קו תקשורת קבוע, אזורי פריסה, פיקוח אמריקאי והגבלות על סוגי נשק, אך נתקעו על מספר סעיפים קריטיים.
בנאום בעצרת הכללית של האו"ם, חזר א-שרע על עמדותיו הקשיחות בנוגע לגולן, החרמון והנסיגה לקווי ה-8 בדצמבר 2024, תוך שהוא מציין כי החלטה 497 של מועצת הביטחון מבטלת סיפוחים. הוא גם התייחס למעל 500 תקיפות ישראליות בסוריה, אך ציין כי ההזדמנות לשלום עדיין קיימת. א-שרע הביע הבנה למתקפת ה-7 באוקטובר, אך הדגיש שאינה יכולה להשפיע על המדיניות כלפי סוריה.
הפערים המרכזיים שנותרו במשא ומתן כוללים את נוכחות ישראל בשטח סוריה, דרישה סורית לנסיגה לקווי 1974, דרישה ישראלית לדרום סוריה מפורז, והחזקת ישראל בעמדות בחרמון. בנוסף, קיימת מחלוקת בנוגע לפירוז אזורים מדרום לדמשק, והצעה ישראלית לסיוע לאוכלוסייה הדרוזית בסווידא, שדמשק חוששת שתחליש את שליטתה.
הגרסה הסורית על הסכמה של 90% נדחתה בעבר על ידי לשכת ראש הממשלה הישראלית, שטענה שלא היו הבנות ברמה כזו. ברקע הדברים, גם נוכחות טורקית אפשרית בסוריה מהווה איום שישראל מבקשת למנוע. למרות הספקנות, ההתקדמות במגעים, שכללו תיווך אמריקאי ופגישות בין בכירים ישראלים וסורים, מעידה על התפתחות משמעותית ביחסים הישירים בין המדינות.
