לחוק יסוד לימוד תורה יש מטרה מעשית: להבטיח פטור מגיוס

חוק יסוד: לימוד תורה אושר בכנסת ב-13 ביולי, ברוב של 63 מול 52. החוק, שקידומו נעשה במסלול מהיר כהצעת חוק פרטית, מכיל סעיף הצהרתי בלבד הקובע כי "לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל". סעיף "מאזני צדק" שהיה בהצעת החוק המקורית הוסר.

יוזמי החוק, חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר מיהדות התורה, קשרו אותו למטרה מעשית של הבטחת פטור מגיוס, אף שהדבר לא צוין במפורש בנוסח הסופי. הייעוץ המשפטי של הממשלה והכנסת התנגדו לחוק, בטענה שמטרתו לא הובררה והליך חקיקתו פגום. התנועה לאיכות השלטון הגישה עתירה נגד החוק לבג"ץ, בטענה כי בית המשפט העליון רשאי לפסול חוקי יסוד במקרים חריגים.

בדיונים על החוק הועלו חששות מפני השלכות תקציביות, כולל הרחבת הטבות ללומדי תורה עד כדי השוואתן להטבות חיילים, דבר שעלול לדרוש העלאת מסים ב-16%. כמו כן, הועלו חששות מפגיעה בזכויות נשים וזרמים לא אורתודוקסים ביהדות, בשל היעדר הגדרה למונח "לימוד תורה".

ראש הממשלה בנימין נתניהו נעדר מההצבעה הסופית. חברי כנסת מהקואליציה, כולל יולי אדלשטיין ודן אילוז מהליכוד, הצביעו נגד החוק. האופוזיציה, בראשות יאיר לפיד, תקפה את החוק וכינתה אותו "חוק למימון ההשתמטות".