ישראל שוב מתייבשת: משבר ההתפלה הציף את בעיות משק המים
משק המים הישראלי נקלע למשבר בסוף אוגוסט, כאשר פריחת אצות מיקרוסקופיות שיבשה את פעילותם של חמישה מתקני התפלה המספקים כ-75% ממי השתייה במדינה. האירוע העלה שאלות נוקבות לגבי התלות המוחלטת של ישראל במתקני ההתפלה, בעוד מקורות המים הטבעיים מזדהמים ומוזנחים. ארגוני סביבה קוראים לממשלה לאשר בדחיפות תוכנית אב למשק המים, שתתמודד עם אתגרים עתידיים הכוללים גידול אוכלוסייה ושינויי אקלים.
על פי התחזיות, אוכלוסיית ישראל תגדל לכ-16 מיליון איש עד 2050, וצריכת המים תכפיל את עצמה. במקביל, שינויי האקלים צפויים להפחית משמעותית את כמות המשקעים, מה שיפגע במילוי מקורות המים הטבעיים. למרות המצב, תוכנית האב למשק המים, שהוגשה עוד בפברואר אשתקד, טרם אושרה. תוכנית זו נועדה לנהל את משק המים לעשורים הבאים, תוך התייחסות להתפלה, שימור מקורות טבעיים, איכות קולחים, והיערכות לגידול אוכלוסייה ושינויי אקלים.
תוכנית האב כוללת גם התייחסות לשיקום אקוויפר החוף, הסובל מזיהומים קשים ומחדירת מים מלוחים עקב שאיבת יתר לאורך שנים. זיהומים מדלקים, ממיסים תעשייתיים ומתכות כבדות פגעו בחלקים נרחבים מהאקוויפר, כאשר חלק מהזיהומים נחשבים בלתי הפיכים. מבקר המדינה כבר התריע ב-2021 על סכנת זיהום והמלחה למי התהום, אך הטיפול בנושא מתקדם באיטיות.
ארגון הסביבה צלול קורא לציבור ולרשויות לחסוך במים באופן מיידי, להכריז על משבר מים, ולהטיל היטל בצורת על צריכה בזבזנית. הארגון גם קורא לקמפיין ציבורי לצמצום צריכת מים ביתית, להסדרת שימוש חוזר במים אפורים, ולשיפור איכות הקולחים המשמשים להשקיה חקלאית. מנכ"ל צלול, מור גלבוע, הדגיש כי ההתפלה אינה יכולה להיות הפתרון היחיד, וכי יש לנהל את משק המים כמשאב אסטרטגי אחד, המשלב את כל מקורות המים ויוצר עמידות בפני משברים.
