בחירות בישראל: נתניהו מתמודד מול יריבים חדשים על רקע המלחמה
לקראת הבחירות לכנסת שיתקיימו ב-27 באוקטובר, ראש הממשלה בנימין נתניהו ניצב בפני אתגרים משמעותיים מצד יריבים חדשים, רבים מהם בעלי רקע צבאי בכיר. הבחירות מתקיימות על רקע מלחמת "חרבות ברזל" והוויכוח הסוער סביב האחריות לכשל מגן שהוביל למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. על פי ניתוח של "The Insider", 38 רשימות פוליטיות נרשמו לבחירות, אך אף מחנה פוליטי אינו מבטיח רוב ברור של 61 חברי כנסת. לפיכך, גם מפלגות קטנות עשויות למלא תפקיד מכריע.
האירועים של ה-7 באוקטובר מהווים נושא מרכזי בקמפיין הבחירות. מועמדים רבים, כולל בני משפחות שכולות, חיילי מילואים ואנשי כוחות הביטחון שהשתתפו באירועים, משולבים ברשימות המפלגות. בין היריבים הבולטים לנתניהו נמנים הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, שאיבד את בנו ואחיינו במלחמה, וכן נפתלי בנט, אביגדור ליברמן, יאיר גולן ועופר וינטר, כולם בעלי עבר צבאי. נתניהו עצמו טוען כי לא קיבל אזהרה מקדימה על המתקפה, ומדגיש את הצלחות צה"ל במבצעים שבאו לאחר מכן. סערה נוספת פרצה סביב דיווח על אזהרה אפשרית שקיבל נתניהו מנשיא איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד, לפני ה-7 באוקטובר, מידע שהוכחש על ידי לשכת ראש הממשלה.
שיטת הבחירות בישראל, בה הבוחרים מצביעים לרשימה מפלגתית ולא ישירות לראש הממשלה, מחייבת לאחר הבחירות הקמת קואליציה. נשיא המדינה יקיים התייעצויות עם נציגי המפלגות ויטיל את הרכבת הממשלה על המועמד בעל הסיכויים הטובים ביותר. תרחישים היסטוריים, כמו אלו של 2009 ו-2021, מדגימים כיצד מפלגה שאינה הגדולה ביותר יכולה להרכיב ממשלה. המשימה העיקרית לאחר הבחירות תהיה להרכיב קואליציה יציבה שתזכה לאמון הכנסת.
הפערים הפוליטיים בישראל אינם מתחלקים בהכרח בין ימין ושמאל מסורתיים. המחנה המתנגד לנתניהו כולל פוליטיקאים מימין כמו בנט וליברמן, ומשמאל כמו יאיר גולן, וכן את גדי איזנקוט. עם זאת, גם בתוך מחנה זה קיימים חילוקי דעות משמעותיים בנושאי ביטחון, יחסים עם מפלגות חרדיות ושיתוף פעולה עם חברי כנסת ערבים. במחנה התומך בנתניהו, הכולל את הליכוד, ש"ס ויהדות התורה, קיימת מחלוקת בנוגע לגיוס בני ישיבות, כאשר מפלגות ימין מסוימות דורשות שירות חובה לכולם.
סקרים עדכניים מצביעים על תמונה פוליטית מפוצלת, ללא רוב ברור לאף מחנה. מפלגות קטנות, כמו זו של עופר וינטר, עשויות לעבור את אחוז החסימה ולשנות את מאזן הכוחות. תפקידן של המפלגות הערביות עשוי להיות משמעותי, אם כי חלק מהמפלגות הציוניות מתנגדות להסתמכות עליהן. בנוסף, חילוקי דעות בין מפלגות ימין לחרדים בנוגע לשירות צבאי עלולים לסבך את המשא ומתן הקואליציוני. תרחיש של בחירות חוזרות, בדומה למה שקרה ב-2019-2020, נותר אפשרי אם לא יושג הסכם.
הבחירות הקרובות יתמקדו בסוגיות בוערות כמו האחריות ל-7 באוקטובר, המשך המלחמה, יחסי דת ומדינה, הרפורמה המשפטית, עתיד רצועת עזה ושירות בני ישיבות. מחקר עדכני מצביע על כך שרוב הישראלים רואים במחלוקות פנימיות איום מרכזי על המדינה, מה שמדגיש את חשיבות היכולת להגיע להסכמות לאחר הבחירות.
