20% יותר שמש או 25% פחות: כך מזג האוויר משנה את התשואה של הפאנלים הסולאריים
שינויים קיצוניים במזג האוויר, כפי שנצפו בקיץ 2026, משפיעים באופן משמעותי על התשואה של פרויקטים סולאריים. באזורים כמו דרום אנגליה ומערב צרפת, קרינת השמש עלתה ביותר מ-20% מהממוצע, בעוד שבמלזיה, אינדונזיה והפיליפינים נרשמו אזורים עם עלייה של כ-30%. לעומת זאת, צפון אירופה, דרום ברזיל, צפון ארגנטינה, אורוגוואי ומזרח הודו חוו תקופות עם קרינה נמוכה משמעותית, עד 25% פחות מהממוצע באזורים מסוימים.
השפעת מזג האוויר על התשואה נובעת מכך שעלייה בקרינת השמש מאפשרת ייצור חשמל רב יותר, בעוד שעננות, גשם, עשן או מונסון מפחיתים את התפוקה. שינוי של 10% בייצור החשמל יכול להביא לשינוי דומה בהכנסות, אך מכיוון שעלויות קבועות כמו ריבית, שכירות ותחזוקה נותרות זהות, הפגיעה בתשואה לבעלי המניות יכולה להיות גדולה יותר. גם במערכות ביתיות, שנה חלשה בקרינה מאריכה את זמן החזר ההשקעה.
פרדוקס נוסף הוא הקשר בין חום ליעילות הפאנלים. למרות שחום רב מלווה לעיתים קרובות בשמש רבה, הוא גם מוריד את יעילות הפאנלים הסולאריים. ירידה של 0.3% עד 0.5% ביעילות נרשמת לכל מעלה נוספת מעל 25 מעלות צלזיוס, כך שביום חם במיוחד, הפאנל עצמו יכול להתחמם ב-20 מעלות מעל תנאי הבדיקה, מה שגורם לאובדן הספק של 6% עד 10%.
התנודתיות במזג האוויר משפיעה גם על המימון הבנקאי של פרויקטים סולאריים. בנקים מסתמכים על תחזיות ייצור, כגון P50 (תרחיש מרכזי) ו-P90 (תרחיש שמרני). ככל שמזג האוויר תנודתי יותר, רמת הוודאות יורדת, מה שעלול להוביל לדרישה להון עצמי גבוה יותר או להגדיל את כרית הביטחון להחזרי חוב. שיפור בדיוק התחזיות, המוריד את אי הוודאות, יכול לאפשר יותר מינוף ולשפר את התשואה על ההון.
בישראל, עם הקמת מתקנים סולאריים גדולים יותר והסתמכות גוברת על השמש, נושא זה מקבל חשיבות רבה. פרויקטים כמו המתקן הסולארי בדימונה, בהספק של 265 מגה-וואט, מדגימים כיצד סטייה של אחוזים בודדים בתפוקה השנתית מתורגמת להבדלים משמעותיים בהכנסות לאורך חיי הפרויקט. כתוצאה מכך, חישוב הכדאיות של פרויקטים סולאריים חייב כיום לכלול משקל רב יותר ליציבות מזג האוויר העתידי.
