התפשטות המزارעים הרועים: כלי חדש לכיבוש קרקעות ביהודה ושומרון
בשנים האחרונות, לצד בניית יחידות דיור חדשות והקמת בסיסים על פסגות הרים, התפתח ביהודה ושומרון דפוס חדש של התפשטות התנחלויות, המכונה "מזרעים רועים" או "מאחזים רועים". דפוס זה, המתחיל באוהל, קרוואן, אורווה ועדרי צאן או בקר, הפך לנפוץ במיוחד באזורי בקעת הירדן, מסאפר יטא ואזורים פתוחים נוספים.
ארגוני מעקב אחר ההתנחלויות מציינים כי רעיית צאן, שימוש בדרכים, מקורות מים ותשתיות, מסייעים להרחבת השליטה על הקרקע. מצד שני, גורמים מתנחלים מציגים אתרים אלו כפעילות חקלאית ורועים. בניגוד להתנחלות מסורתית, הדורשת תכנון, תשתיות ומבנים מורכבים, המאחז הרועים יכול לקום בקלות יחסית עם מספר מצומצם של אנשים, אוהל או מבנה נייד, אורוות ועדרי צאן. עם זאת, השטח המושפע מהם יכול להיות נרחב, שכן הרעייה דורשת שטחים פתוחים, והשימוש המתמשך בהם מרחיב את אזורי התנועה של העדרים, תוך הקשחת הגישה של רועים פלסטינים לאדמות.
על פי מחקר משותף של "שלום עכשיו" ו"כרם נבות", הוקמו למעלה מ-100 מאחזים רועים ביהודה ושומרון, אשר שימשו לשליטה על כ-786 אלף דונם, כ-14% משטח הגדה. שטח זה אינו מוגבל רק למבנים עצמם, אלא כולל את אזורי הרעייה, הדרכים, המחסומים והנוכחות האנושית סביבם. נתונים עדכניים יותר מאוגוסט 2026, שפורסמו על ידי "שלום עכשיו", מצביעים על 163 מאחזים ו-227 חוות, סך הכל 390 אתרים שאינם מוגדרים כהתנחלויות רשמיות. מאז דצמבר 2022, הוקמו 231 מאחזים וחוות חדשים, אשר השתלטו על כ-20% משטח הגדה (מעל מיליון דונם) והובילו לעקירתם של למעלה מ-120 התנחלויות וקבוצות אוכלוסייה פלסטיניות.
במחצית הראשונה של 2026 לבדה, דווח על הקמת 42 מאחזים חדשים, רובם רועים, כולל ארבעה באזורים המסווגים כשטח B, וכן על השתלטות על 4,379 דונם. התופעה אינה מוגבלת עוד לאזורי התנחלות מסורתיים, ו-21 מאחזים חדשים תועדו באזורי שטח B בשנתיים וחצי האחרונות.
באזורי בקעת הירדן ומסאפר יטא, אזורים בהם קיימות קהילות פלסטיניות רבות התלויות ברעייה וחקלאות, השפעת המאחזים הרועים חמורה במיוחד. אובדן קרקע פירושו לא רק אובדן שטח חקלאי, אלא גם אובדן שטחי מרעה, מקורות מים ודרכי גישה, מה שמייקר את גידול בעלי החיים ומקשה על אורח חיים מסורתי. דווח על הקמת אוהלים ואורוות, הבאת עדרי צאן לרעייה באדמות פלסטיניות, השתלטות על בארות מים, מניעת גישה לאדמות והשחתת יבולים.
עבור רועים פלסטינים, אובדן גישה לשטחי מרעה ומים פוגע במערכת הכלכלית שלהם, מאלץ אותם לקנות מזון לבעלי חיים, לצמצם את העדרים או לחפש מקורות הכנסה חלופיים. "שלום עכשיו" מציינת כי עקירתם של למעלה מ-120 התנחלויות, רובן בדואיות ורועים, קשורה לאלימות מתנחלים, וכי 19 התנחלויות נוספות באזורי שטח B ננטשו עקב הטרדות ואלימות. הדבר הופך את המאחזים הרועים לגורם ישיר בעקירת אוכלוסיות.
הקמת מאחזים רועים באזורי שטח B, בהם לרשות הפלסטינית סמכויות אזרחיות וישראל מחזיקה בסמכויות ביטחוניות, מוסיפה ממד פוליטי ומשפטי. 21 מאחזים כאלה הוקמו בשטח B בשנתיים וחצי האחרונות, וחלקם אף התרחבו. בנוסף, נסללו כ-220 ק"מ של דרכים חדשות בשנים 2024-2025, מה שסייע ביצירת מאחזים חדשים והרחבת הגישה לשטחים נוספים. הממשלה אף הקצתה מאות מיליוני שקלים למימון "רכיבים ביטחוניים" של התנחלויות חדשות, אשר שימשו למימון מאחזים, כלי רכב, דרכים, שערים חשמליים ופאנלים סולאריים.
התופעה נתפסת על ידי חלק מהארגונים כ"סיפוח בפועל", שכן היא משנה את המציאות בשטח ללא החלטה רשמית. מנגד, תומכי ההתנחלויות רואים בכך פעילות חקלאית והתיישבותית לגיטימית. ההתפתחות הבולטת ב-2026 היא לא עצם קיום המאחזים, אלא המשך התרחבותם, הקמת תשתיות, העברת כספים ממשלתיים, ומעבר חלק מהמאחזים לשלבים יציבים יותר. רשויות ישראליות אף הודיעו על צעדים ליישוב והסדרת מצבם של מספר מאחזים, צעדים שעשויים להשפיע על מעמדם המשפטי והתכנוני.
