שבים הביתה מיחי: קית' ואביבה סיגל מוצאים משמעות חדשה ליום הכיפורים
קית' ואביבה סיגל, זוג שחזר משבי חמאס בעזה, מצאו משמעות חדשה ליום הכיפורים לאחר חודשים של חוסר בחירה. אביבה, ששהתה בשבי 51 יום, לא תצום השנה, ומסבירה כי החוויה של שלילת זכותה הבסיסית להחליט מתי לאכול שינתה את יחסיה עם האוכל ועם יום הכיפורים. היא חשה כי כעת, לאחר שחירותה נגזלה, עליה להחזיר לעצמה את הזכות לבחור, גם אם זה אומר לא לצום. קית', ששהה בשבי 484 יום, מסכים כי יום הכיפורים אינו רק צום, אלא בראש ובראשונה חשבון נפש. הוא מאמין שניתן לחוות את היום במלואו גם ללא צום פיזי.
במהלך השבי, בני הזוג, בני 67 ו-65, שגרו בקיבוץ כפר עזה ונחטפו מביתם ב-7 באוקטובר, חוו רעב, צמא ואלימות פיזית ונפשית. קית' סיפר כי במהלך השבי ניסו לחזור אותו לאסלאם, אך הדבר רק חיזק את זהותו היהודית והביא אותו להתפלל יותר. הוא שאב כוח מהיסטוריה יהודית ומהזיכרון של ניצולי שואה, וחש אחריות לשרוד לזכר אלו שלא זכו לכך. עבור אביבה, יום הכיפורים תמיד היה קשור לזיכרונות ילדות, אך לאחר החוויה בעזה, היא החליטה שלא תצום יותר.
מאז שחרורם, קית' ואביבה מתגוררים בגזית, קרוב לבנותיהם ונכדיהם, ומנסים לבנות מחדש את חייהם. הם פעילים בארגון '255', המסייע למשוחררי השבי ולמשפחותיהם בתהליך השיקום. הזוג ממשיך לספר את סיפורו כדי שהחוויות הקשות שעברו לא יישכחו, ומדגיש כי למרות החזרה לחיים, הפצעים הפנימיים עדיין עמוקים. עבורם, יום הכיפורים הפך מסמל של צום לסמל של חירות שנמצאה מחדש, שיקום ובחירה אישית.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
