ריאיון "ההצבעה לימין היא חישוב מושכל"

פרופסור דני גוטוויין, הוגה דעות מוכר בשמאל הישראלי, טוען כי הצלחת הימין הפוליטי בישראל, ובפרט של בנימין נתניהו, נובעת ממדיניות של "סקטוקרטיה", חלוקה של המדינה למגזרים, כאשר רק הנאמנים לנתניהו זוכים להטבות ופיצויים, בעוד האחרים מוזנחים. לטענתו, זוהי שיטה שנועדה לבצר את שלטונו, והיא החלה להתגבש עוד ב-2011, צברה תאוצה ב-2015 והואצה משמעותית עם ההכרזה על ההפיכה המשטרית ב-2023.

גוטוויין מבקר את השמאל על כך שהוא מייחס חשיבות מופרזת ל"תיקי נתניהו" ומתעלם מהמנגנונים הכלכליים והחברתיים שמובילים להצבעה לימין. הוא מסביר כי הציבור, במיוחד באשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים יותר (4-7), מצביע לימין לא מתוך תודעה כוזבת, אלא מתוך "חישוב מושכל", קבלת פיצויים והטבות דרך מנגנונים מגזריים (חרדים, מתנחלים, גרעינים תורניים) במקום מדינת רווחה סוציאל-דמוקרטית. לטענתו, הימין, החל ממנחם בגין, פעל באופן שיטתי לרסק את מדינת הרווחה, אך פיתח מנגנוני פיצוי כדי לשמר את בסיס כוחו, שכן הציבור שבחר בו השתייך למעמדות הנמוכים.

הוא טוען כי הפער התקציבי של כ-180 מיליארד שקל בשנה מול מדינות ה-OECD, המבטא מדיניות צנע בתקציבים האזרחיים, מחייב את המעמדות הנמוכים להסתמך על מנגנוני הפיצוי הללו. גוטוויין מזהה "מעמד קורס" חדש שנוצר בעקבות המלחמה (מילואימניקים, מפונים, בעלי עסקים שנפגעו), אשר המדינה הפקירה אותו ללא מנגנוני פיצוי, והשמאל-מרכז אינו יודע כיצד לדבר אליו. הוא מציע כי המפתח לשינוי פוליטי טמון בפנייה לציבור זה ולציבור באשכולות 4-7 באמצעות הבטחת ביטחון חברתי ומדינת רווחה שוויונית, ולא רק "ממלכתיות" ושלטון חוק.

גוטוויין אף מציע ללמוד מאיתמר בן גביר על אופן ביצוע פוליטיקה אפקטיבית, בכך שהוא ממגזר את הפריפריה ומעניק תחושת ביטחון והכרה לקבוצות שונות, כמו שוטרים. הוא סבור כי הצעירים המצביעים לראשונה, כמו גם חלק מהימין באשכולות הגבוהים, עשויים לחפש אלטרנטיבה למנגנוני הפיצוי הנוכחיים, אך אם השמאל לא יציע חלופה כלכלית אמיתית, הם עלולים לחזור ולהצביע לימין.