"ממש לא אכפת לי שיגידו שאני זקנה מטורללת"
השחקנית גילה אלמגור-אגמון, בת 87, משתפת בראיון מקיף על חייה, קריירת המשחק שלה, תפיסת היופי והזדקנות, ועל חוויות אישיות משמעותיות.
אלמגור מתייחסת להערות על מראה חיצוני, ומציינת כי אינה מרגישה צורך להרזות, למרות שהיא תמיד חשה "שמנה או מלאה מדי". היא דוחה את הרעיון שהיא נחשבת לאחת הנשים היפות בישראל, ומדגישה כי היא בת 87 ואינה מחזיקה באשליות לגבי היופי החולף. היא חושפת כי יופיה אף היווה לה מכשול מקצועי בעבר, והיא נאלצה להיאבק כדי שיקחו אותה ברצינות כשחקנית.
היא משחזרת את תחילת דרכה בתל אביב, את המעבר לדירה שכורה ואת המפגש הראשון עם צילה בינדר, מאהבתו של נתן אלתרמן. אלמגור מספרת על תחילת הקריירה שלה כדוגמנית פרסומות, שהובילה אותה במהירות לקולנוע, ועל עבודתה עם במאים כמו היי קיילוס ומנחם גולן, וכן על תפקידיה בסרטים כמו "מצור" ו"החיים על פי אגפא", שזיכו אותה בהערכה רבה, כולל פרס ישראל.
אלמגור חולקת פרטים על מערכות יחסים משמעותיות בחייה, כולל נישואיה הראשונים שהיו "קטסטרופה", ועל אהבת חייה, יענקל'ה אגמון, שהיה "יתום מהבטן" ושידוך משמיים לטענת אמה. היא מספרת על אימוץ בתם, הגר, ועל התיקון שחוותה בחייה לאחר שנים קשות. היא מדברת על אהבתה העזה לקולנוע, ועל כך שהמצלמה "אהבה אותה מהרגע הראשון".
לקראת הבחירות הקרובות, אלמגור מביעה תמיכה בגדי איזנקוט ומקווה לשינוי פוליטי בישראל. היא מתייחסת גם לסערת הסרט "נזכיר" ומביעה זעזוע מהאיום על שלילת אזרחותם של יוצריו, וקוראת לשמירה על חופש הביטוי והיצירה. היא חושפת כי חברים מחו"ל ניתקו עמה קשר בשל היותה מישראל, ומביעה עלבון בשם המדינה.
