המונופול האמריקני והמאגרים שאולי לא קיימים: הבעיות של משק הגז בישראל
משרד האנרגיה והתשתיות פרסם את הדוח הסופי של ועדת דיין, שבחנה את מדיניות משק הגז הטבעי וביטחון האנרגיה של ישראל עד שנת 2048. הדוח, המתפרס על פני עשרות עמודים, מתמקד במיפוי מאזן ההיצע והביקוש, בגיבוש כלים להבטחת ביטחון אנרגטי, בהגברת תחרות ובמנגנוני ייצוא גז. עם זאת, פרסום הדוח בעיתוי שלפני בחירות מונע מהממשלה הנוכחית לקבל החלטות מחייבות, והאחריות תעבור לממשלה הבאה.
אחת הבעיות המרכזיות שנדונו היא הריכוזיות החריפה במשק הגז, כאשר חברת שברון האמריקנית שולטת בכ-90% מעתודות הגז דרך מאגרי לוויתן ותמר. הדוח אינו מציע פתרון אופרטיבי לריכוזיות זו, אך גורמים מקצועיים ברשות התחרות ואגף התקציבים תומכים בצעדים להפחתתה.
בנוסף, הדוח מתווה מנגנון לייצוא גז, אך משרד האנרגיה אינו מחויב לקבל את עמדות הגורמים המקצועיים בפורום הבין-משרדי. גישה זו מעדיפה את הייצוא על פני הבטחת אספקת גז לטווח ארוך לישראל.
הדוח נשען על ההנחה שיימצאו מאגרי גז נוספים, הנחה שאינה תואמת את המציאות בשטח, שכן חיפושי גז פעילים פסקו לפני שלוש שנים והסיכוי למצוא מאגר ענק נוסף נמוך. הסתמכות על תרחיש אופטימי זה מהווה הימור על הביטחון האנרגטי.
פרסום הדוח התעכב כשנתיים, והסכמי ייצוא משמעותיים למצרים כבר נחתמו במהלכן. הדבר מעלה ספק לגבי יכולת המדינה לשנות את תנאי הייצוא שכבר אושרו. הדוח חושף מחלוקות פנימיות, למשל בנוגע לעקרון עודף היצע למשק המקומי, כאשר גורמים מקצועיים תומכים במנגנון קשיח יותר. הממשלה הבאה תוכל לאמץ את ההמלצות המחמירות יותר כדי לתקן ליקויים.
הדוח ממליץ על גיבוש תוכנית לאומית לאנרגיה, צורך קריטי לאור החלטות סותרות במשק האנרגיה. הממשלה הבאה תידרש להקים צוותים בין-משרדיים לגיבוש תוכנית לאומית שתבטיח ביטחון אנרגטי ותגוון מקורות אנרגיה, ולגדר אמת מידה לביטחון אנרגטי ולתקן חקיקה.
