ח"כים דורשים הבהרות מצה"ל: חשש שחלה ירידה דרמטית בהיקף מעצרי העריקים
ארבעה חברי כנסת, אפרת רייטן, רם בן ברק, אורית פרקש-הכהן ועודד פורר, פנו לפרקליט הצבאי הראשי, אלוף איתי אופיר, בדרישה לקבל נתונים והבהרות בנוגע להיקף מעצרי עריקים מקרב תלמידי ישיבות. פנייתם נובעת מחשש כי מאז חקיקת חוק הקפאת המעצרים, אשר בוטל מאוחר יותר על ידי בג"ץ, חלה ירידה דרמטית ואף הפסקה בפועל של פעולות האכיפה נגד חייבי גיוס חרדים.
במכתבם, הדגישו הח"כים כי אכיפת חובת השירות באופן שוויוני היא בעלת השלכה ישירה על יכולתו של צה"ל ועל תחושת ההוגנות כלפי המשרתים. הם ציינו כי הגיע לידיהם מידע המעלה חשש לירידה משמעותית בהיקף המעצרים, וביקשו הבהרה בנושא. הם דרשו מהפרקליט הצבאי הראשי להסביר את מקור השינוי, את השיקולים שעמדו בבסיסו, ואם בכוונת צה"ל לשוב להיקפי האכיפה שקדמו לחקיקת הוראת השעה.
כזכור, בתחילת החודש ביטל בג"ץ ברוב קולות את חוק הקפאת מעצרי העריקים החרדים. המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, קבע כי התיקון לחוק חרג מנושא הצעת החוק המקורית, ולכן נפלו בו פגמים היורדים לשורש העניין. בנוסף, שמונה מחברי ההרכב קבעו כי החוק אינו חוקתי לגופו, שכן הוא פוגע באופן קשה בליבת הזכות החוקתית לשוויון.
התיקון לחוק, שעבר בכנסת באמצע יולי 2026, נועד למנוע למשך חמישה חודשים הליכי אכיפה ומעצר נגד תלמידי ישיבות חרדים שלא התייצבו לגיוס. החוק כלל מנגנון של הצהרות ובדיקות, וכן רשימת ישיבות שתלמידיהן לא ייעצרו. במהלך החקיקה, היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון מתחה ביקורת חריפה על החוק, והגדירה אותו כ"פטור מגזרי" ללא מנגנון מאזן לצמצום אי-שוויון.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
