נזק תודעתי לא-אגבי
מדינת ישראל מתמודדת עם נזק תודעתי מצטבר, הנובע לא רק מפעולות אויב אלא גם מיצירות תרבות ותקשורת, לעיתים אף מתוצרת ישראלית. נזק זה, המתבטא בתקשורת, בפסטיבלים ובערכאות משפטיות בינלאומיות, פוגע בלגיטימציה הבינלאומית ובתחושת הכבוד הלאומי, במיוחד בקרב אלו המתמודדים עם אנטישמיות ושנאה עצמית. לאורך ההיסטוריה, יצירות תיעודיות רבות גרמו נזק תודעתי לישראל, ליהודים ולצה"ל, כאשר בשנים האחרונות ניכרת מגמה מדאיגה של שילוב שקרים עובדתיים עם תיעוד מסולף, המובלים על ידי ישראלים.
בעבר, ישראל הסתמכה על הסברה הגנתית ותגובתית, תוך הדגשת ערכי המוסר של צה"ל ושיטות לחימה שמטרתן למנוע פגיעה באזרחים. אולם, כיום האיומים העיקריים מגיעים מיצירות המבוססות על תיעודים "אותנטיים" והדלפות, ולעיתים אף מיוצרים ואישי ציבור ישראלים, חלקם נתמכים על ידי המדינה. תופעה זו, המכונה "מחלה אוטואימונית" או "גידול סרטני", מזכירה את הנבואה "מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ".
ארבעה מקרים בולטים מייצגים את האיום: סרטו של מוחמד בכרי "ג'נין ג'נין" (2002) הציג נרטיב שקרי על טבח במחנה הפליטים ג'נין, והפך לכלי שרת בידי תנועת ה-BDS. הסרט "אין ארץ אחרת" (2024), שזכה באוסקר, תיעד פינוי קהילות במסאפר יטא והציג עובדות שקריות המציירות את הישראלים כאכזריים, וגרם נזק פוליטי ומשפטי לישראל. סרטון שדה תימן (2024), שהודלף ופורסם באופן מגמתי, פגע באסטרטגיה המשפטית של ישראל בנוגע לחקירות עצמיות. לבסוף, הסרט "נז"א" (2026) תוקף מערכתית את מנגנון הפקת המטרות של צה"ל, ומציג אותו כמכונת הרג שיטתית, תוך ערעור על מוסריות המערכת.
כדי להתמודד עם אתגרים אלו, נדרשת אסטרטגיה התקפית רב-ממדית. במישור המשפטי, יש לשמור על עצמאות מערכת המשפט הצבאית, למצות את הענישה נגד מדליפים, ולפעול לאכיפה מהירה של חוקי לשון הרע להגנה על לוחמי צה"ל. במישור התודעתי, יש להקים מערך ייעודי-התקפי שיציג לקהילה הבינלאומית את המציאות המורכבת, את תהליכי קבלת ההחלטות ואת המאמצים למניעת פגיעה באזרחים. כמו כן, יש לתמוך ביוצרים ישראלים המפיקים תכנים החושפים את המציאות באופן מאוזן, ולפרסם את "סרטון הזוועות" מ-7 באוקטובר. חיזוק החוסן הפנימי, יצירת ערוצים בטוחים להבעת ביקורת בתוך צה"ל, והשלמת חקיקה להגנה על שמם הטוב של המדינה וצה"ל, הם צעדים הכרחיים לשיקום מעמדה של ישראל בעולם וחיזוק אמונתה בצדקת דרכה.