סיפור לשבת עם רגל בקבר
הכותב, הדי בן-עמר, מתאר את מסעו הארוך והמתסכל לקבלת בדיקת שמיעה, תוך שהוא משתמש בחוויותיו האישיות כדי לבקר את מערכת הבריאות.
בן-עמר פותח בתיאור יחסיו ארוכי השנים עם קופת חולים כללית, החל מלידתו בבית החולים בילינסון ועד ימי בגרותו, ומציין כיצד הקופה מלווה אותו בכל שלבי חייו. הוא מתאר את תחושת הידידות המיוחדת שנוצרה בינו לבין הקופה בגיל מבוגר, במיוחד לאחר שעבר התקף לב וניתוח מעקפים.
הכותב מציג ביקורת סמויה על מערכת הבריאות, המושווית על ידי חלק ל'יחסי לקוח-עובדת תעשיית המין', בהם האינטימיות תלויה בתשלום. הוא מתאר כיצד גם עם ביטוח 'מושלם פלטינום' יקר, הוא נאלץ להמתין חודשים ארוכים לרופאים מומחים.
הסיפור האישי מתחיל כאשר אשתו מעירה לו על כך שאינו מקשיב לה, והוא מגלה שיש לו בעיית שמיעה. לאחר שהזמין תור לרופא אף אוזן גרון דרך האפליקציה, התברר לו כי התור הפנוי הקרוב ביותר הוא רק חודשיים קדימה. הרופא המומחה הפנה אותו למעבדת שמיעה במרכז הרפואי 'רגל בקבר' לבדיקה מדעית ומדוקדקת.
במרכז 'רגל בקבר' התברר לבן-עמר כי התורים לבדיקת שמיעה נעים בין חודש (בפריפריה כמו חיפה) לשנה ואף יותר. הוא קיבל תור לסוף נובמבר 2027, לאחר שהפקידה אמרה לו שזה מזל שיש תור פנוי לאחר שמישהו ביטל כנראה עקב פטירה. לאחר חודש וחצי, בזכות קשרים של חבר, קוצר תורו והוא מוזמן לבדיקה למחרת. בן-עמר מסיים את הטור כשהוא ממתין לבדיקה, ומהרהר באמרה חז"ל "אם יש קשרים לא צריך פרוטקציה".
Ask About This Article
Duki reads it, and every newsroom on the same story, then answers with sources.