העקיצה שלה כואבת מאוד: הפולשת שהגיעה מדרום אמריקה לישראל
נמלת האש הקטנה, פולשת מדרום אמריקה, הפכה בשני העשורים האחרונים למטרד משמעותי בישראל, המשפיעה הן על בני אדם ובעלי חיים, ומאתגרת הבנות קיימות על רבייה בטבע. ד"ר איל פריבמן מהמכון לאבולוציה באוניברסיטת חיפה מסביר כי הנמלה, שהמודעות לנוכחותה בישראל החלה לפני למעלה מ-20 שנה, ככל הנראה הגיעה דרך סחר ימי, בדומה לנמלת האש הגדולה שהגיעה לארה"ב לפני למעלה ממאה שנה.
עקיצתה של נמלת האש הקטנה, הגורמת לכאב עז, נובעת מהזרקת ארס דרך עוקץ ייחודי, המסוגל לחדור עור של יונקים. הכאב המורגש, המכונה "עקיצת אש", נגרם לרוב מעקיצות מרובות המתרחשות כאשר נחילים של נמלים תוקפים יחד. בניגוד לנמלת האש הגדולה, המין הקטן הנפוץ בישראל אינו גורם לתגובות אלרגיות מסכנות חיים, אך עדיין מהווה אירוע לא נעים.
למרות שמקורה באזורים טרופיים, נמלת האש הקטנה מצליחה לשגשג בישראל בזכות השקיה מלאכותית של גינות, מדשאות ופארקים, היוצרת עבורה סביבה לחה החיונית להישרדותה. בניגוד למינים אחרים, בקינים של נמלת האש הקטנה יכולות להיות מלכות רבות, מה שמאפשר התרבות מהירה. התפשטותן למרחקים גדולים מתבצעת בעיקר דרך משתלות, כאשר עציצים נגועים מועברים לבתים ולגינות חדשות.
משבר האקלים עשוי להרחיב את אזורי המחיה הפוטנציאליים של הנמלה, אך בישראל, המגבלה העיקרית נותרה המים, והמשך ההשקיה האנושית מבטיח את המשך שגשוגה. תופעה ביולוגית ייחודית נוספת היא רבייתה המשובטת: מלכות בנות הן שיבוטים גנטיים של אימותיהן, וזכרים הם שיבוטים של אביהם, בעוד הפועלות הן היחידות הנולדות מרבייה מינית רגילה והן עקרות. האתגר המחקרי המרכזי הוא הבנת המנגנונים הפיזיולוגיים המדויקים השולטים בתהליך קביעת זהות הביצה.
