שיטת נתניהו: הח"כים שהיו "טובים עד הסוף" ונזרקו מרשימת הליכוד
חברי כנסת רבים שנחשבו לנאמנים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ופעלו לקידומו, מצאו עצמם מחוץ לרשימת הליכוד לבחירות הקרובות, או במקומות נמוכים שאינם מבטיחים כניסה לכנסת. בין ה"מגורשים" נמנים עידית סילמן, אבי דיכטר, בועז ביסמוט, טלי גוטליב, מאי גולן, שלמה קרעי, חנוך מילביצקי וגילה גמליאל.
הפרשנים הפוליטיים מתארים את המצב כחלק מ"שיטת נתניהו", שבה נאמנות אישית וביצוע משימות אינם מבטיחים מקום ברשימה, אלא אם כן האדם עדיין נחשב לנכס פוליטי. "נתניהו הוא איש מאוד לא סנטימנטלי", אמרה הפרשנית רונית ורדי, "הוא סיים את התשלום על שירותיהם, שריון ותפקיד שרה, ולא הייתה לו שום כוונה להמשיך". היא הוסיפה כי "אין עניין של מוסר, אין עניין של ערכים, של תרומה, של שיקול דעת - אתה כולך משחק".
עידית סילמן, שערקה מהקואליציה הקודמת לליכוד והייתה יו"ר הקואליציה, תיארה תחושת הזנחה ובגידה מצד המפלגה. "זו בושה איך שבליכוד מתנהגים אליי", ציטטה אותה הפרשן ברק סרי, "חיתנתי את בני, וכמעט אף אחד בליכוד לא התקשר לברך. כל לשכת נתניהו מסננת אותי". סילמן, שבעבר נחשבה לאופורטוניסטית פוליטית, מצאה עצמה במקום ה-46 ברשימה, מתחת לקו הכניסה לכנסת.
גם חברי כנסת אחרים, כמו אבי דיכטר, לשעבר ראש השב"כ, ובועז ביסמוט, פאנליסט בערוץ 14, מצאו עצמם במקומות נמוכים ברשימה, למרות שהקריבו רבות למען נתניהו. דיכטר, למשל, נדחק למקום ה-48, ועל פי ורדי, "הפך ליחצ"ן של הגברת נתניהו" ו"נפל ככה כמו ילד". ביסמוט, שהיה מוכן להחליף את יולי אדלשטיין כדי לקדם חוק השתמטות, קיבל תגמול של מקום מתחת לקו הסקרים.
אורן חזן, חבר כנסת לשעבר מהליכוד, שגם הוא סולק מהרשימה בעבר, תיאר את הקושי הכלכלי והחברתי של חברי כנסת שאינם נבחרים מחדש. "בשנייה, לא בדקה, בשנייה שאתה לא חבר כנסת הטלפון מפסיק לצלצל. אתה יכול לשבת איתו בפול ווליום במארב בלבנון, הוא לא מצלצל". הוא הוסיף כי "פראיירים לא מתים, רק מתחלפים, זה כל הסיפור".
הכתבה מצביעה על כך שנתניהו נוהג להשתמש בנאמנים לצרכיו הפוליטיים, ולאחר מכן "לזרוק" אותם כאשר הם אינם משרתים עוד את מטרותיו. "החדש שמגיע יהיה מוכן לעשות יותר. תשמע, אתה מכניס טיעונים של רגש, של אם אתה מתאמץ או מתאבד בשביל מישהו הוא יחזיר לך טובה - זה לא במילון", הסבירה ורדי.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.