התהפכו עליו. בין מה שאמרו אז למה שאומרים היום | בן כספית
המאמר מנתח את הדינמיקה הפוליטית בישראל, תוך התמקדות במאבקי הכוחות בין גוש בנימין נתניהו לגוש השינוי, ובהתפתחויות האחרונות בסקרים.
הכותב מבקר את השימוש של גוש נתניהו במנסור עבאס כנשק פוליטי, למרות שנתניהו עצמו ניסה להקים איתו ממשלה בעבר. הוא טוען שהגוש של נתניהו מאופיין בפולחן אישיות ובמשמעת "סטליניסטית", בניגוד לגוש השינוי, המאופיין בריבוי דעות ואידיאולוגיות, דבר הנחשב ליתרון בדמוקרטיה.
המאמר דן גם באסטרטגיות הבחירות של מפלגות גוש השינוי, ובפרט במודל "הונגרי" שהציע נפתלי בנט, לפיו יש להתאחד מימין כדי לנצח את נתניהו. הכותב מציין שבנט התאחד עם לפיד, מה שפגע בתזה זו, בעוד בני גנץ ואביגדור ליברמן מציגים עצמם כמועמדים לראשות הממשלה. הוא מעריך שריבוי המועמדים בגוש השינוי עשוי דווקא להועיל לו.
הכותב מבקר בחריפות את הקשרים של נתניהו וסביבתו עם קטאר, וטוען שהם ניהלו "מבצעי השפעה" בזויים על הציבור הישראלי, תוך מימון חמאס. הוא מציג התכתבויות המעידות על מעורבותו של יונתן אוריך, המכונה "הסוכן הקטארי", בפעולות אלו. נתניהו עצמו מואשם בכך שהוא מגן על מקורביו, למרות הטענות על חוסר ידיעתו בנושאים אלו.
בנוסף, המאמר מתייחס לסערות ציבוריות נוספות, כמו הסרט "נז"א" והתבטאותו של השר עמיחי אליהו על מפגיני קפלן. הכותב מגן על זכות הביטוי הדמוקרטית, אך מגנה את דברי אליהו כ"תועבה צרופה". הוא מדגיש את תרומתם של מפגיני קפלן למאמץ הביטחוני, ומציין שצה"ל נותר הצבא המוסרי ביותר בעולם, למרות אירועים קשים.
לבסוף, המאמר מנתח את מצב גוש נתניהו בסקרים, המראה ירידה בתמיכה בו, בניגוד לגוש השינוי. הוא מזהיר מפני הסיכון שמפלגות ימין קטנות לא יעברו את אחוז החסימה, מה שיכול לפגוע בסיכוייו של נתניהו להרכיב ממשלה.
