כולם מצדיעים ללוחמי ישיבות ההסדר - אבל מי ידאג לקמח?
הרמטכ"ל וראש הממשלה שיבחו את תרומתן הייחודית של ישיבות ההסדר לביטחון המדינה, למנהיגות ולרוח הלחימה, אך מאחורי דברי ההערכה מסתתר פער תקציבי עמוק המאלץ את הישיבות להסתמך על תרומות. הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר, בביקורו בישיבת ההסדר בירוחם, הדגיש את חשיבות המנהיגות והאחריות שיוצאות מבתי המדרש, ואת תרומתם של בוגרי הישיבות לחזית צה"ל. הוא ציין כי החיבור לתורה מחזק את רוח הלחימה ומהווה מכפיל כוח לצבא.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, בביקורו בישיבת ההסדר בשדרות, שיבח את תלמידי הישיבות כדוגמה ומופת להקרבה ולגבורה, והשווה אותם למכבים של ימינו, הנלחמים בגבורה למען עם ישראל ומדינת ישראל.
המאמר מדגיש כי תרומתן של ישיבות ההסדר להישגים הקיומיים במלחמה, והיקף הנפגעים והנופלים מקרבן, גדולים באופן משמעותי ביחס לחלקן באוכלוסייה. בנוסף לתרומה הביטחונית, הישיבות מגדלות עתודת רבנים ודיינים, ותורמות לחיזוק המדינה בתחומי החינוך, ההתיישבות, המדע והכלכלה.
למרות ההערכה המילולית, התקצוב המדינתי לישיבות זעום, והן נאלצות להשקיע משאבים רבים בגיוס תרומות, מה שמסיט את תשומת הלב מהעיסוק החינוכי. המדינה אינה מתקצבת באופן מספק את הישיבות, גם לא לצורכי בינוי, בעוד שתקצוב לימודי יהדות באוניברסיטאות גבוה משמעותית. המאמר קורא לתקן את המצב, שכן השקעה בישיבות תהווה תמורה ישירה בחיזוק ביטחון המדינה, בהתאם לעיקרון כי "אם אין קמח אין תורה, אם אין תורה אין קמח".