מדף המסרים ועד איומי הסרק: מיקי זוהר כתמונת המראה של הליכוד
שר התרבות מיקי זוהר סיפק לאחרונה שתי דוגמאות הממחישות, לטענת הפרשנים, את מצבה של מפלגת הליכוד. האירוע הראשון התרחש כאשר נשאל ב-103FM על עמדת המפלגה בנוגע לעופר וינטר. זוהר השיב כי יש לו 'דף מסרים' ואינו יכול לענות ללא החלטה מנתניהו, מה שמעיד, לטענת הפרשנות, על חוסר עצמאות וציות עיוור להוראות ראש הממשלה.
הפרשנות גורסת כי התקרית משקפת את הליכוד כולו, בו שרים בכירים ממתינים להוראות במקום להציג עמדה עצמאית או לקיים דיון פנימי. דף המסרים החליף את חופש המחשבה והמצפון, והפוליטיקה הפכה תלויה בגחמות טקטיות של נתניהו.
האירוע השני נגע לזכיית סרטם של יובל אברהם ורחל שור בפסטיבל ונציה. זוהר כינה את הזכייה 'מזעזעת', האשים את היוצרים בבגידה ופנה למשרד הפנים לבחינת שלילת אזרחותם. לטענת הפרשנות, מדובר באיום סרק חסר סמכות מעשית, שמטרתו פנייה לקהל הבוחרים בלבד.
הפרשנות מדגישה כי איומים מסוג זה פוגעים בתדמיתה הבינלאומית של ישראל, מספקים תחמושת לשונאיה ומנוגדים לאינטרס ההסברתי הלאומי. זוהר, כפי שהוא מוצג, מייצג את הליכוד כיום: חוסר עצמאות כלפי פנים ופופוליזם כלפי חוץ, הפוגע בתדמיתה של ישראל.
