ראיתי את הירח - והבנתי מדוע חז"ל קבעו יומיים
הרב יואל בן-נון מתאר את חווית ראש השנה האחרון, במהלכו צפה במולד הירח הנראה והגיע למסקנה כי היום השני של החג הוא למעשה "אחד בחודש" על פי קביעת חז"ל.
בן-נון מסביר כי הלוח העברי מורכב משני חלקים: לוח ירחי ולוח חמה. הלוח הקבוע, שנקבע בימי הגאונים, מחושב לפי מולד שמימי ואינו תלוי בעדים. לעומת זאת, חז"ל קבעו את החגים על פי "המולד הנראה", מה שיוצר לעיתים פער של יום בין הלוח הקבוע לבין קביעת חז"ל.
במוצאי ראש חודש אלול האחרון, צפה בן-נון במולד הירח הנראה, והבין שהיום השני של ראש השנה צפוי להיות היום המקורי לפי קביעת חז"ל. בערב החג לא ניתן היה לראות את המולד, אך במוצאי היום השני, לאחר שהשמים התבהרו, ראה את הירח בבירור, יום אחד לאחר המולד השמימי. הוא הראה זאת לרב יוסף צבי רימון, שאישר כי זו אכן פרשנותו של הריטב"א.
בן-נון דן גם במנהג שלא לתקוע בשופר בשבת ראש השנה, ומסביר כי ההסבר המקובל בגמרא, החשש מטלטול השופר ברשות הרבים, איבד את תוקפו בעידן המודרני בו יש עירוב בכל הרחובות. הוא מציע כי הסיבה האמיתית לביטול התקיעות בשבת היא הספק הבסיסי לגבי היום הנכון בחודש, כפי שפירש הריטב"א.
לבסוף, מתייחס בן-נון לסוגיית יום הכיפורים, ומציין כי על פי דברי רבן גמליאל ורבי עקיבא, יש לקבל את קביעת בית הדין המוסמך, גם אם אינה תואמת את המולד הנראה, שכן "בין בזמנן בין שלא בזמנן - אין לך מועדות אלא אלו". הוא מודה לחז"ל על קביעת שני ימי ראש השנה, המאפשרת התמודדות עם הספק לגבי היום הנכון.
