החבילה מעוכבת במכס: ההודעה שגונבת כרטיס אשראי בשני שלבים, ומה החוק מחזיר אחריה
נוכלים מתחזים לדואר ישראל ושולחים הודעות SMS על חבילות המעוכבות במכס, בטענה לתשלום דמי מכס בסכום נמוך. ההודעה כוללת קישור לדף מזויף שנראה כמו אתר דואר ישראל, ובו מתבקשים פרטי כרטיס אשראי. לאחר הזנת הפרטים, מגיעה הודעה נוספת המבקשת קוד אימות חד-פעמי, אשר נשלח מחברת האשראי. הקוד מזין את הנוכלים, המשתמשים בו לצרף את הכרטיס לארנק דיגיטלי או לבצע חיוב גדול. דמי המכס היו רק הפיתיון, והקוד הוא אמצעי הגניבה העיקרי.
היעד המועדף על הנוכלים הוא צירוף הכרטיס לארנק דיגיטלי, המאפשר להם לבצע רכישות מבלי שהכרטיס הפיזי יעזוב את בעליו. הסימן הראשון לכך שהתרחשה הונאה הוא קבלת הודעה מחברת האשראי על צירוף כרטיס לארנק חדש. ההונאות משתנות לפי עונות השנה, וכוללות גם התחזות לדוח חניה או חשבון חשמל.
על פי חוק שירותי תשלום, במקרה של חיוב שנוצר מפרטים שנגנבו, הלקוח נושא לכל היותר ב-450 שקלים. חברת האשראי מחויבת להשיב את היתר תוך שמונה ימי עסקים. חוות דעת של משרד המשפטים קבעה כי גם מסירת קוד אימות למתחזה אינה שוללת את ההגנה על הלקוח, וההשתתפות העצמית נותרת 450 שקל. הפיקוח על הבנקים אכף קביעה זו, והשיב 33 מיליון שקל ללקוחות.
במקרה של חשד להונאה, יש לחסום את הכרטיס מיד, לבדוק צירוף לארנק דיגיטלי, לשמור הודעות וצילומי מסך, ולדווח למוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי. יש לבדוק את מצב החבילה ישירות באתר דואר ישראל או באפליקציה, ולא דרך קישורים בהודעות. יש לעקוב אחר דפי החיוב במשך 30 יום, שכן חיובים יכולים להופיע באיחור.
