גיוון בתעסוקה במשרד ראש הממשלה: פערים עקביים בייצוג אוכלוסיות שונות

פרויקט "מיניסטרמטר" של "שקוף" בחן את ייצוג האוכלוסיות השונות במשרד ראש הממשלה בשנים 2021-2025, ומצא פערים עקביים בין שיעורי הייצוג בפועל לבין יעדי הייצוג שקבעה המדינה. הנתונים, שמקורם בנציבות שירות המדינה, מצביעים על קשיים משמעותיים בייצוג עובדים עם מוגבלות, מהחברה הערבית ועולים חדשים.

בקרב עובדים עם מוגבלות, חלה נסיגה בייצוג מ-1.3% ב-2021 ל-0.8% ב-2025, הרחק מהיעד הממשלתי של 5%. גם ייצוג החברה הערבית נותר נמוך, ועמד על 2.3% ב-2025 לעומת יעד של 10%, למרות שיפור מסוים לאורך התקופה. שיעור העולים החדשים עלה מ-0.2% ל-0.6% בתקופה זו, אך עדיין רחוק מהיעד של 3% שנקבע במאי 2024.

מנגד, שיעור יוצאי אתיופיה בקרב עובדי המשרד עמד על 2% עד 2.6% לאורך כל התקופה, גבוה מיעד הייצוג של 1.7%. גם שיעור העובדים מהחברה החרדית עלה מ-3.8% ב-2021 ל-5.7% ב-2023, אך ירד ל-5.1% ב-2025. יש לציין כי יעד הייצוג לחברה החרדית (7%) מתייחס לעובדים חדשים בלבד, ולא ניתן להשוותו ישירות לנתוני כלל העובדים.

הפרויקט בחן את תפקוד משרד ראש הממשלה בראשות בנימין נתניהו בפרמטר גיוון תעסוקתי, וסיכם כי המשרד נכשל במדד זה. חובת הייצוג הולם בשירות המדינה נועדה לתקן תת-ייצוג מתמשך הנובע מחסמים מבניים וקיפוח היסטורי, ולקדם שוויון הזדמנויות וחלוקה הוגנת של משאבים ציבוריים.