התחייבויות הפנסיה התקציבית בישראל זינקו ל-723 מיליארד שקל
התחייבויות המדינה לפנסיות תקציביות צפויות להגיע בשנת 2025 לכ-723 מיליארד שקל, עלייה מ-716 מיליארד שקל ב-2024 ו-600 מיליארד שקל ב-2013. מדובר בפנסיות המשולמות לדורות הראשונים של עובדי המדינה, שרבים מהם עדיין לא הגיעו לגיל פרישה. עד סוף שנות ה-90, רוב המפעלים היו בבעלות המדינה או ההסתדרות, ולא הייתה פנסיה צוברת חובה. עובדי מדינה, כולל בחברות כמו בזק וחברת החשמל, מערכות הבריאות והחינוך, ותעשיות נוספות, קיבלו עם פרישתם קצבה מהתקציב השוטף, שהגיעה ל-70% משכרם האחרון.
פנסיה צוברת חובה לעובדי מדינה הונהגה רק בתחילת שנות ה-2000, ורק לעובדים חדשים. עובדים קיימים המשיכו לקבל את הפנסיה התקציבית המובטחת להם בחוזה העבודה המקורי. כתוצאה מכך, מספר מקבלי הפנסיות התקציביות גדל בהתמדה, שכן עובדי מדינה ותיקים ממשיכים לפרוש, בעוד שקצב התמותה נמוך מקצב הגידול. בנוסף, הצמדת הפנסיות לשכר במגזר הציבורי מגדילה את התחייבויות המדינה.
מצב זה צפוי להימשך עד שנת 2035, אז יתחילו לפרוש עובדי המדינה שהונהגה עבורם פנסיה צוברת. נתונים משנת 2022 מראים כי הפנסיות התקציביות הנמוכות ביותר שולמו לעובדי חינוך (כ-8,000 שקל לחודש) ועובדי בריאות (כ-9,000 שקל). לעומת זאת, עובדי מערכת הביטחון והמשפט נהנים מפנסיות גבוהות משמעותית. שוטרים וקצינים בדימוס (לא קציני צבא בכירים) מקבלים בממוצע 15,200-19,400 שקל, אנשי פרקליטות מקבלים כ-16,000 שקל, ושופטים בדימוס זוכים לפנסיה ממוצעת של 44,000 שקל.
הבעיה המרכזית אינה גובה הפנסיות עצמן, אלא העובדה שהן משולמות מהתקציב הציבורי ואינן תלויות בחיסכון אישי או במצב הכלכלי של מקבל הפנסיה. הדבר מהווה נטל כבד על המדינה ועל משלמי המסים הנוכחיים, שסיכוייהם ליהנות מפנסיות דומות, המתקרבות לשכר הממוצע במשק, נמוכים.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
