הבנק הפדרלי שינה כיוון והעלה את הריבית בארה"ב: כך נרגיש את זה כאן בישראל

הבנק הפדרלי בארצות הברית העלה אתמול (רביעי) את הריבית לראשונה מאז 2023, שינוי כיוון לאחר תקופה של הורדות ריבית. ההחלטה התקבלה פה אחד, למרות לחץ מצד הנשיא טראמפ להוריד את הריבית. העלאת הריבית האמריקנית צפויה להשפיע על הכלכלה הגלובלית, וגם על ישראל.

ההשפעה העיקרית על ישראל תהיה דרך שער החליפין. כשהריבית בדולר עולה והריבית בשקל יורדת, הדולר הופך לאטרקטיבי יותר למשקיעים. כתוצאה מכך, כסף נוטה לעבור לנכסים דולריים, מה שיוצר לחץ להחלשת השקל מול הדולר והאירו. רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי-טפחות, מסביר כי שקל חלש יותר מייקר את היבוא, מה שעלול להוביל לעליות מחירים לצרכנים הישראלים, אך מיטיב עם יצואנים ישראלים.

העלאת הריבית בארה"ב עשויה להאט את קצב הורדת הריבית של בנק ישראל. בנק ישראל כבר הוריד את הריבית ארבע פעמים מתחילת השנה, אך חשש מאינפלציה מיובאת כתוצאה משקל חלש יותר מצמצם את מרחב התמרון שלו. מנחם מעריך שהדבר עשוי לעכב הורדת ריבית נוספת לכמה חודשים, ואף לדחות אותה לתחילת 2027, במיוחד לאור התחזית המעודכנת של הפד לגובה הריבית בסוף 2027, המרחיבה את הפער בין הריביות.

עם זאת, מנחם אינו רואה תרחיש סביר של העלאת ריבית מקומית על ידי בנק ישראל בזמן הקרוב, בין היתר בשל האינפלציה הנמוכה בישראל (1.5%) והחשש מחיזוק יתר של השקל. עבור חוסכים, פער הריביות מציע תשואה גבוהה יותר על נכסים דולריים, אך גם טומן בחובו סיכון אם השקל יתחזק. הגופים המוסדיים המנהלים את החיסכון הציבורי מתחשבים בפער הריביות בהחלטות ההשקעה שלהם.

הפדרל ריזרב העלה את הריבית בשל אינפלציה גבוהה מדי בארה"ב, בין היתר עקב התייקרות אנרגיה ומלחמות סחר. יו"ר הפד, ג'רום פאוול, הדגיש כי האינפלציה הייתה גבוהה מדי למשך זמן רב מדי, והבנק רצה לוודא שהיא בדרך חזרה ליעד של 2%. קיים חשש שהציבור האמריקני יתרגל למחירים גבוהים, כפי שקרה בתקופת הקורונה.