במכינת "בני דוד" בעלי יוצאים ישירות ובגלוי נגד הדמוקרטיה
מכינת "בני דוד" בעלי, שנוסדה ב-1988, אינה רק מוסד להכשרת חיילים, אלא גם מרכז אידיאולוגי שמטרתו המוצהרת היא החלפת הדמוקרטיה הליברלית במדינת הלכה. רבני המכינה מלמדים תפיסות עולם עוינות לדמוקרטיה, מבזות נשים, מכפישות אוכלוסיות שלמות, מטיפות לרדיפה דתית ומתנגדות לנורמות אנושיות בסיסיות. חלק מבוגרי המכינה מכהנים כיום בעמדות מפתח במערכת הביטחון ובשירות הציבורי, כולל ראש המוסד וראש מפלגת "עמך ישראל".
בשיעורים במכינה מוצגת הציונות הדתית כ"אויב הגדול ביותר של המשטר הליברלי", שכן היא דורשת שהיהדות תהיה נוכחת במרחב הציבורי. הרבנים מלמדים כי חקיקה דתית כפויה היא "חובה הלכתית", בניגוד לפסיקות רבנים רבים, וכי יש להגביל את חופש הביטוי בנושאים דתיים. כמו כן, נטען כי אי קיום מצוות, כמו הנחת תפילין, צריך להיענש במאסר, בדומה לאי-שירות בצה"ל, וכי אי שמירת תורה ומצוות מהווה "בוגדנות לאומית" הראויה לעונש מוות.
בנוגע לצה"ל, תפיסת המכינה היא שהוא "צבא כיבוש" שתפקידו לכבוש את כל שטחי ארץ ישראל המובטחת, גם מעבר לגבולות הנוכחיים. גישה זו מנוגדת לתפיסת הצבא כגוף ממלכתי ומקצועי. בנוסף, הרבנים תוקפים בחריפות את שירות הנשים בצה"ל, מכנים אותו "פגיעה בביטחון" ומזלזלים בנשים באופן כללי. הם גם מלמדים דברי בלע על להט"ב, מכנים אותם "חולים" ו"סוטים", ועל ערבים, אותם הם מתארים כבעלי "בעיות גנטיות" וצורך להיות "עבדים".
התפיסות במכינה כוללות גם דברי בלע על קבוצות יהודיות אחרות, כמו רפורמים, עדות המזרח וחרדים, וכן על שמאלנים, חילונים ואנשי מחאה, המכונים "בוגדים". המסר המרכזי הוא שהיהדות "האמיתית" היא רק שלהם, ועל כל השאר לכפות עליהם בכוח את המצוות וה"אמת". הסכנה טמונה בסתירה בין דרישת החוק לנאמנות למדינה דמוקרטית לבין תוכן הלימוד, ובשילוב בוגרי המכינה בעמדות מפתח, המעורר חשש מערעור עקרון הצבא כגוף ממלכתי.
