עלילת ה"בגידה מבפנים" היא כלי להסרת האחריות מנתניהו
מאז טבח ה-7 באוקטובר, מתפשטת בישראל תיאוריית קונספירציה המכונה "הבגידה מבפנים", לפיה גורמים ישראלים סייעו לחמאס או הפריעו לצה"ל למנוע את המתקפה. למרות שלא נמצא כל בסיס עובדתי לטענות אלו, התיאוריה הופצה והועצמה על ידי דוברי ממשלה, פוליטיקאים מהקואליציה, פעילי ימין קיצוני וגופי תקשורת התומכים בממשלה, במטרה להסיט את הדיון מאחריותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו למחדל.
התיאוריה החלה להתפשט בשעות הראשונות של ה-7 באוקטובר, על רקע גודל הכשל והפער בין עוצמת המתקפה להיעדר התגובה הישראלית. בתחילה, נטען כי מדובר בכשל מודיעיני ומבצעי, אך במהרה התפתחו טענות על מעורבות מכוונת של גורמים ישראלים. השמועות, שהחלו ברשתות החברתיות, זלגו גם לתקשורת הממוסדת. בהמשך, התיאוריה התרחבה וכללה האשמות נגד גורמים במערכת הביטחון, מערכת המשפט, האופוזיציה וארגוני המחאה, כאילו היו שותפים לקנוניה.
גופי תקשורת מסוימים, ובראשם ערוץ 14, שימשו פלטפורמה להפצת התיאוריה, תוך הצגת שאלות רטוריות והאשמות חסרות בסיס נגד אישים ספציפיים. בין המואשמים נמנו פעילים נגד הרפורמה המשפטית, קציני צבא בכירים, ואף יאיר גולן, שסתר את התיעוד על פעילותו בחילוץ אזרחים. גם אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו, רמזה על ידיעות מוקדמות של גולן על המתקפה. ראש הממשלה נתניהו עצמו, אף שהכחיש קיום "בגידה פנימית", ציין כי יש "דברים שצריך לבדוק", ובכך תרם להמשך השיח.
בניגוד לטענות הקונספירציה, כל התחקירים והבדיקות שבוצעו לאחר ה-7 באוקטובר הצביעו על כשל מערכתי עמוק, ולא על ראיות לקנוניה. חמאס השקיע שנים באיסוף מידע על צה"ל, והצליח ללמוד פרטים רבים על מוצבים, אמצעי הגנה ופריסת כוחות, מה שמספק הסבר ממשי ליכולתו לבצע את המתקפה. למרות זאת, שלוש שנים לאחר הטבח, לא נמצאה כל עובדה התומכת בתיאוריית ה"בגידה מבפנים". במקום להתמקד בכשלים המערכתיים ובאחריות מקבלי ההחלטות, התיאוריה מסיטה את הדיון לחיפוש אחר "בוגדים" פנימיים, ובכך משנה את חלוקת האחריות למחדל.
