"אסור לתת לסוכני AI לנהל לכם את התיק": לשכת עורכי הדין מציבה גבולות

ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין פרסמה היום גילוי דעת חדש, הקובע כי אין לאפשר למערכות בינה מלאכותית אוטונומיות (AI Agents) לקבל החלטות משפטיות מהותיות, למסור ייעוץ משפטי עצמאי, לנסח כתבי טענות או לקדם מהלכים משפטיים ללא פיקוח ואישור אנושי צמוד. הטכנולוגיה יכולה לשמש ככלי עזר טכני מבוקר בלבד, אך האחריות המשפטית והמקצועית נותרת כולה על עורך הדין.

ההנחיות החדשות נועדו להתמודד עם התפתחות מערכות AI הפועלות ברמת אוטונומיה גבוהה יותר, המכונות "סוכני בינה מלאכותית". גילוי הדעת מבהיר כי אין לעשות שימוש במערכות אלו באופן המאפשר להן לקבל החלטות מהותיות במקום עורך הדין, לבצע פעולות ייצוג כלפי לקוח, בית משפט או צד שלישי, או להגיש מסמכים משפטיים ללא פיקוח אנושי מספק. עם זאת, מותר להשתמש במערכות לביצוע פעולות טכניות, מתועדות ובנות ביטול, הנעשות מכוח החלטה אנושית ובכפוף לפיקוח.

עורך הדין נושא באחריות אישית ישירה לכל פעולה מקצועית, החלטה, ייעוץ או תוצר הנעשים תוך שימוש במערכות AI. הלשכה מדגישה את חובת עורך הדין להגן על מידע חסוי וסודי של לקוחות, ולהימנע מהזנת מידע מוגבל (כגון סודות רפואיים או מידע עסקי חסוי) למערכות AI פתוחות שאינן מאובטחות. גם פעולת "התממה" (הסרת פרטים מזהים) אינה מהווה הגנה מספקת, שכן הצלבת נתונים עלולה לחשוף את הזהות. גם בפלטפורמה סגורה נדרשת זהירות מוגברת ובחינת הסיכונים הנותרים.

המסמך מתייחס גם לשקיפות מול הלקוח. ככלל, אין חובה לגלות על שימוש בכלי AI טכני או שגרתי. עם זאת, שקיפות תידרש כאשר השימוש נוגע באופן מהותי להשגת מטרות הייצוג, כאשר מוזן מידע מוגבל לפלטפורמה פתוחה, כאשר השימוש צפוי להשפיע על קבלת החלטות מקצועיות, או כאשר הלקוח ביקש מידע בנושא. במקרה של הזנת מידע מוגבל לפלטפורמת AI פתוחה, נדרשת הסכמה מדעת ומפורשת של הלקוח מראש.

הלשכה מזהירה מפני תופעת ה"הזיות" של מערכות AI, בהן הן ממציאות פסקי דין או מקורות משפטיים שגויים. הסתמכות עיוורת על פלטי AI עלולה לגרור סנקציות משמעתיות. פלטי AI יכולים לספק תובנות או סיוע בניסוח, אך אינם יכולים לבוא במקום שיקול הדעת האנושי המקצועי. אי עמידה בהוראות גילוי הדעת עשויה להוות חזקה לכאורה של אי עמידה בחובות אתיות.