עלות הבחירות לכנסת: עד 4 מיליארד שקלים
הבחירות לכנסת ה-26 צפויות לעלות למשק הישראלי בין 3.5 ל-4 מיליארד שקלים, כך עולה מדיונים בתקשורת הישראלית. הסכום הגבוה אינו מייצג הוצאה תקציבית ישירה בלבד, אלא הערכה רחבה הכוללת את עלות יום שבתון, הוצאות ארגון הבחירות ומימון מפלגות.
המרכיב המשמעותי ביותר בעלות הוא יום שבתון שנקבע ל-27 באוקטובר. אגף הכלכלה של התאחדות התעשיינים מעריך את עלותו בכ-2.68 מיליארד שקלים. סכום זה משקף את עלות יום העבודה האבוד למעסיקים, אך אינו שקול לירידה ישירה בתוצר, שכן חלק מהעסקים ימשיכו לפעול ואף ייהנו מעלייה בהכנסות בתחומי המסחר והבילוי.
ההוצאות הישירות של ועדת הבחירות המרכזית (ועדת הבחירות) נמוכות משמעותית. בפברואר אישרה ועדת הכספים של הכנסת תקציב לוועדת הבחירות לשנת 2026 בסך כ-690 מיליון שקלים, מתוכם כ-593 מיליון שקלים מיועדים ישירות לארגון הבחירות. במקור, ועדת הבחירות ביקשה כ-740 מיליון שקלים, אך נדרשה לקצץ 50 מיליון שקלים.
מימון המפלגות מהווה סעיף הוצאה נוסף. ביולי אישרה הכנסת נוהל מיוחד לקמפיין הנוכחי, המגדיל את יחידת המימון הבסיסית ב-12% לכ-1.835 מיליון שקלים. מפלגות המיוצגות בכנסת הנוכחית יוכלו לקבל מקדמה של 80% ליחידה לכל חבר כנסת, לעומת 70% בעבר. בנוסף, הוגדלה התוספת למימון סיעות מ-1 ל-1.4 יחידות. רשימות חדשות יוכלו לקבל מקדמות בערבות בנקאית.
העלות הכוללת, הכוללת את יום השבתון, הוצאות ארגון הבחירות ומימון המפלגות, מגיעה לכ-3.5 מיליארד שקלים. אם מוסיפים הוצאות נוספות של ועדת הבחירות ועלויות עקיפות, הסכום מתקרב ל-4 מיליארד שקלים. ועדת הכספים ציינה כי חלה עלייה משמעותית בהוצאות ועדת הבחירות בהשוואה לבחירות קודמות. מנכ"לית ועדת הבחירות, אורלי אדס, הסבירה את הגידול בצורך להגביר את ההגנה בסייבר, להתמודד עם התערבות באמצעות בינה מלאכותית וחדשות כזב, ולהיערך למאפייני הצבעה בעיצומה של מלחמה.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
