108 שנים אחרי: חיפה הצדיעה להודים ששחררו את העיר מהעות'מאנים
אתמול (רביעי) נערך בבית העלמין הצבאי הבריטי בחיפה טקס הזיכרון השנתי לקרב חיפה, לציון 108 שנים לשחרור העיר מידי העות'מאנים על ידי פרשים הודים במהלך מלחמת העולם הראשונה. הטקס, שאורגן על ידי שגרירות הודו ועיריית חיפה, כלל הנחת זרים והשתתפות של נציגים רשמיים מישראל והודו, קציני צה"ל ומשטרת ישראל, נספחים צבאיים וחיילים מכוחות בינלאומיים.
בטקס השתתפו גם תלמידי בית ספר עירוני ג' בחיפה, אשר שמעו מהשגריר ההודי ומהנספח הצבאי על תפקידם המכריע של החיילים ההודים בכיבוש העיר. סיפור הקרב שולב בשנים האחרונות גם בתוכניות לימוד עירוניות ובהרצאות בבתי ספר.
הקרב התרחש ב-23 בספטמבר 1918, לאחר כ-400 שנות שלטון עות'מאני. יחידות פרשים הודיות, בעיקר מרגימנטי ג'ודפור ומייסור, הסתערו על עמדות עות'מאניות מבוצרות תחת אש כבדה. רב-סרן תאקור דאלפאט סינג, מפקד פרשי ג'ודפור, הוביל את ההסתערות ונהרג, וזכה לכינוי "גיבור חיפה". הכוח ההודי שבה יותר מ-700 חיילים, תפס 17 תותחים ו-11 מקלעים, והקרב נחשב לאחת מהסתערויות הפרשים הקלאסיות הגדולות האחרונות בהיסטוריה.
סגנית ראש העיר חיפה הדגישה כי העיר "לא שכחה את אומץ לבם והקרבתם של החיילים ההודים", ושסיפורם הוא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של העיר ומהקשר המיוחד עם הודו. שגריר הודו ציין כי הקרב הוא "פרק חשוב בהיסטוריה של הודו ושל חיפה" וכי קיום הטקס השנתי מעיד על עומק הקשר ההיסטורי והידידות בין המדינות.
צבא הודו מציין מדי שנה את "יום חיפה" ב-23 בספטמבר. בדלהי נקראת כיכר מרכזית על שם הקרב, ובשנת 2017 ביקר ראש ממשלת הודו בבית העלמין ההודי בחיפה. בישראל הונפק בול לציון מאה שנים לקרב, וקיים "השביל ההודי" המחבר אתרים הקשורים לחיילים הודים שמשרתים ונקברים בארץ. כ-900 חיילים הודים ממלחמת העולם הראשונה קבורים בישראל.
