בעיכוב של שנתיים: היום נגלה כמה גז טבעי צריך לשמור למשק הישראלי
ועדת דיין, הוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות הגז הטבעי, תפרסם היום (חמישי) את מסקנותיה הסופיות, באיחור של כשנתיים מהמועד המקורי. ההמלצות יועברו להחלטת הממשלה, ככל הנראה לאחר הבחירות הקרובות. הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה יוסי דיין, הוקמה בפברואר 2024, אך ההליך היה אמור להסתיים כבר בינואר 2024, בהתאם להחלטות ממשלה קודמות המחייבות בחינה תקופתית של מכסות יצוא וצורכי המשק אחת לחמש שנים.
העיכוב נבע מחילוקי דעות מקצועיים עמוקים בין משרדי הממשלה, בעיקר בין משרד האנרגיה לאגף התקציבים באוצר. אגף התקציבים טען כי מודלים כלכליים שהוצגו על ידי משרד האנרגיה מעריכים בחסר את הביקוש המקומי העתידי כדי לאפשר יצוא גדול יותר, ואף החרימו חלק מהדיונים.
במוקד הדוח עומדת סוגיית כמות הגז שיש לשמור למשק המקומי. משרד האנרגיה ממליץ להשאיר 440 מיליארד רגל מעוקב (BCM), בעוד אגף התקציבים מעוניין להעלות את הכמות ל-515 BCM עד שיומצאו חלופות, ורק אז להורידה. בנוסף, הוועדה צפויה להמליץ על מנגנון עודף היצע ליצירת תחרות במשק המקומי, אך קיימת מחלוקת על היקפו ועל הגורם שיקבע אותו.
במקביל לעיכובים, התנאים הגיאופוליטיים והכלכליים השתנו. השבתות זמניות של אסדות הגז משיקולים ביטחוניים חשפו את פגיעות המשק. שותפויות הגז קידמו עסקאות יצוא למצרים בשווי עשרות מיליארדי דולרים ללא הגדרת מכסות סופיות. חוסר הוודאות הרגולטורית הוביל לפיצוץ מו"מ בין חברת החשמל לשותפות מאגר "תמר", והחברה התריעה על עלייה אפשרית במחירי הגז והחשמל.
הזינוק בביקוש להקמת חוות שרתים עבור תעשיית הבינה המלאכותית (AI) שינה את התחזיות הכלכליות. רשות החשמל הקפיאה עיבוד בקשות חדשות, ודוחות רשמיים מזהירים מפני סיכון לאי-אספקת חשמל לקראת 2036. למרות זאת, משרד האנרגיה השיק מכרז חמישי לחיפושי גז בים לפני קביעת כללי המשחק הרשמיים. פרסום המסקנות הנוכחי, רגע לפני בחירות אפשריות, משאיר את ענף הגז ללא מדיניות יציבה.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
