תוכנית איזנקוט והלקח שאסור לשכוח
פרופסור מנואל טרכטנברג, כלכלן בכיר וחבר במפלגת 'ישר!' של גדי איזנקוט, קורא להפחתה יחסית בתקציב הביטחון ולהגעה להסכמים מדיניים, תוך שהוא מזהיר מפני גידול מופרז בתקציב הביטחון הנוכחי. טרכטנברג טוען כי מצבה הביטחוני של ישראל טוב כיום בהרבה מ-2023, ולכן יש להתחיל בתהליך הפחתת תקציב הביטחון, שצפוי השנה לעלות על 180 מיליארד שקל ללא סיוע אמריקאי. הוא מזהיר כי התערבות ראש הממשלה נתניהו מובילה לגידול מופרז בתקציב, שעלול לסנדל את תקציב המדינה לשנים הבאות ולהוביל ל'עשור אבוד', בדומה לתקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים.
טרכטנברג סבור כי ממשלת השינוי צריכה לחתור לסיום הלחימה הרב-זירתית ולהגעה להסכמים מדיניים. לעומתו, חגי הוברמן מזהיר כי תוכניתו של טרכטנברג, המבוססת על הסכמים מדיניים ונסיגות, מהווה סכנה ביטחונית. לדבריו, הסכמים מדיניים מחייבים צבא חזק ומרתיע, ובלי כך הם אינם מחייבים. הוברמן מזכיר כי הסכמים מדיניים בעבר, כמו הנסיגה מסיני, הסכם אוסלו וההתנתקות, לא רק שלא חסכו כסף אלא אף הגדילו את ההוצאות הביטחוניות והכלכליות והובילו לפגיעה בביטחון ולמחיר דמים כבד.
הוברמן מפרט את העלויות הכלכליות והביטחוניות של הנסיגה מסיני, הסכם אוסלו וההתנתקות, וטוען כי כל אלו הניחו תשתית לאירועים ביטחוניים קשים, כולל אירועי 7 באוקטובר 2023. הוא מסכם כי תוכניתו של איזנקוט, כפי שהיא מוצגת על ידי טרכטנברג, עלולה להוביל להוצאות של עשרות מיליארדי שקלים נוספים ולהבטיח מלחמה קשה יותר עם קורבנות רבים יותר, בשל צבא קטן וחכם שלא יוכל לספק את ההגנה הנדרשת.
