בגוף שאמור לאכוף ייצוג הולם לערבים רק 2% מהעובדים הם ערבים
למרות החוק והחלטות ממשלה המחייבות ייצוג הולם לאזרחים ערבים בשירות המדינה, נתונים עדכניים חושפים פערים משמעותיים. בדרג הבכיר במשרדי הממשלה, רק 0.56% מהעובדים הם ערבים, בעוד חלקם באוכלוסייה עומד על כ-21%. בדרג הביניים, השיעור עומד על כ-8.8%. נציבות שירות המדינה, הגוף שאמור לאכוף את הייצוג ההולם, מעסיקה בעצמה רק כ-2% עובדים ערבים.
עתירה שהוגשה לבג"ץ על ידי מרכז מוסאוא טוענת כי נציבות שירות המדינה מציגה נתונים מעוותים ואינה עומדת ביעדים שהוגדרו. לפי העתירה, גם בתוך משרד לביטחון לאומי רק 1.6% מהעובדים ערבים, ובמשרד לשירותי דת אין כלל עובדים ערבים. בחברות ממשלתיות, רק 6% מחברי הדירקטוריונים הם ערבים. בערים מעורבות כמו לוד ורמלה, הייצוג בתפקידי ניהול עירוניים נמוך ביותר, ולעיתים אפסי.
המדינה, בתגובתה לבג"ץ, טענה כי הייצוג הכולל של ערבים בשירות הציבורי הגיע ל-16% בסוף 2025, ואף ל-24% במערכת הבריאות, אך הודתה בפערים ניכרים בין תחומים. בית המשפט דרש מהמדינה להציג תשתית נתונים מפורטת ולהסביר את הצעדים שננקטו להשגת היעדים, ונתן ארכה להגשת הודעת עדכון עד יולי 2026.
במקצועות הדורשים רישוי, כמו רפואה, הייצוג הערבי גבוה משמעותית. מחקר מ-2025 הראה כי שיעור הערבים בקרב רופאים עומד על כ-25%, ובקרב אחים ואחיות ורופאי שיניים על 27%. עם זאת, רובם למדו בחו"ל, ושיעור הסטודנטים הערבים לרפואה בישראל נמוך. הדבר מעלה שאלות לגבי חסמים בכניסת ערבים לשירות המדינה, במיוחד בהשוואה להצלחות בשילוב קבוצות אחרות.
