האנשים הלא נכונים לקרב הכי נכון
חבר הכנסת שמחה רוטמן, יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, פרסם סרטון מבוסס בינה מלאכותית בו נראים בכירי מערכת המשפט, כולל נשיא בית המשפט העליון ועמית, נגררים מהפגנה על ידי כוחות הביטחון. הסרטון, שהוגדר כפרובוקטיבי, פופוליסטי ושקרי, עורר ביקורת חריפה ממפלגות השמאל ו'הימין הממלכתי', אשר התאגדו סביבו. הכותב טוען שהמאבק על הרפורמה המשפטית אינו אידיאולוגי אלא מאבק על זהות, שייכות ודומיננטיות עדתית, וכי רוטמן, סמוטריץ' ויריב לוין אינם האנשים המתאימים להוביל אותו.
לפי הניתוח, המאבק ברפורמה המשפטית היה למעשה "מרד אחוס"לי אלים" או "אינתיפאדה של מעמד השליטה האשכנזי", שהיה סוציולוגי, מעמדי, אתני, עדתי ותרבותי. הכותב טוען שמאבק מסוג זה לא ניתן לפתרון באמצעות משא ומתן או פשרות, אלא רק באמצעות הכרעת הרוב או הכנעתו. הוא משווה את המצב למעמדות מלוכה היסטוריים שבחרו "לשבור את הכלים" ולא לקבל את הכרעת העם.
המאמר מציע כי על מנת לקדם רפורמה משפטית אמיתית, יש צורך במנהיגות ימנית עממית-מזרחית, שתהיה בעלת זיקה לאומית ויהודית וכן עמדה של לעומתיות לממסד האשכנזי. הוא מציג דוגמאות היפותטיות כיצד מנהיג מזרחי, הומוסקסואל מוצהר ואב לילדים, כמו אמיר אוחנה, היה יכול לקדם מועמדים מזרחים ולתקוף את התנגדות הממסד הבג"צי לשיבוץ שופטים מזרחים. כמו כן, מוצגת ביקורת על השופט סולברג, המתואר כמי שאינו פועל כאידיאולוג ימני אלא מונע משיקולים מגזריים צפופים, ובכך אינו פועל לטובת המחיר הלאומי.
לבסוף, נטען כי מפלגת הציונות הדתית, למרות רצינותה האידיאולוגית, הפכה למפלגה פופליסטית המעוררת סערות במקום לפעול על פי תוכנית סדורה. הכותב מסכם כי המנהיגות הנוכחית, כולל מפלגת הציונות הדתית, אינה מתאימה להובלת המאבק על הרפורמה המשפטית.
