ישראל נכשלת במערכה על דעת הקהל העולמית
סוגיית התדמית הבינלאומית של ישראל והמאבק על דעת הקהל העולמית עלתה שוב לכותרות בעקבות פרשת הסרט "NAZA". הכתבה מנתחת את הכשלים המערכתיים והתגובות המאוחרות של ישראל במערכה ההסברתית, המזכירים "כישלון" חוזר ונשנה.
הבעיה אינה חדשה ומתבטאת בחוסר גוף מאוחד ומתפקד שיוביל את המדיניות ההסברתית הישראלית. לאורך שנים, המערכת לא פעלה בתיאום, ותגובות לאירועים שזכו לתהודה תקשורתית בינלאומית הגיעו לעיתים קרובות באיחור, לאחר שהנרטיב השלילי כבר התקבע.
מאז מלחמת "חרבות ברזל", ישראל מנהלת מאבק גם בחזית ההסברתית, אך סבלה מחוסר גוף מרכזי. תפקיד ראש מערך ההסברה הלאומי נותר פנוי כמעט שנתיים, עד למינויה של ציפי חוטובלי באפריל 2026. בנוסף, דורון שפילמן מונה באחרונה למזכיר העיתונאים של המערך, תפקיד שלא היה קיים קודם לכן.
משרד ההסברה, שהוקם בתחילת 2023 עבור גלית דיסטל-אטבריאן, פורק תוך חודשים ספורים. דיסטל-אטבריאן התלוננה על חוסר סמכויות ותקציב, ולבסוף התפטרה לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר, בטענה שהמשרד מיותר ומהווה בזבוז כספי ציבור. תקציבו הועבר למינהלת "תקומה".
במקביל, נעשו ניסיונות לגייס דוברי שטח דוברי אנגלית, כמו מרק רגב, טל הנריק ואילון לוי. אולם, גם בתוך המערכת הממשלתית התעוררו קשיים, כולל דיווחים על הפסקת מימון לפעילות הסברתית של משרד החוץ בזמן מלחמה. אילון לוי עצמו סיים את תפקידו לאחר פרסום פוסט ביקורתי נגד שר החוץ הבריטי דאז, דיוויד קמרון.
כשלים נוספים כללו את התגובה המאוחרת למקרים כמו מותה של הילדה הינד רג'ב, תקיפת פעילי "World Central Kitchen", ודיווחים על אירועים ברפיח. במקרים אלו, התגובה הישראלית הגיעה באיחור, לאחר שהתקשורת הבינלאומית כבר פרסמה את הנרטיב הפלסטיני. גם פרשת הסרט "NAZA", המציג האשמות חמורות נגד ישראל, זכתה לתגובה מאוחרת, כאשר ישראל לא הצליחה למנוע את הקרנתו ואת קבלת הפרס בוונציה, ורק לאחר מכן הציגה את עמדתה המכחישה.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
