מפלגות מציגות עמדות: גיוס חרדים לצה"ל - בין הבטחות לסנקציות

לקראת הבחירות לכנסת ה-26, מפלגות פוליטיות שונות בישראל מציגות את עמדותיהן בנוגע לגיוסם של גברים חרדים לצה"ל, סוגיה שנותרה עמומה עבור רבים מהבוחרים. בעוד שבעבר נהוג היה להעניק פטור גורף או דחייה משירות לתלמידי ישיבות, פסיקת בג"ץ ביוני 2024 קבעה כי המדינה אינה יכולה להימנע מלגייסם בהיעדר חקיקה מתאימה, והטילה סנקציות על המשך מימון ישיבות שבהן לומדים משתמטים. כעת, המפלגות נדרשות להבהיר את עמדתן בנושא.

מפלגת הליכוד בחרה שלא להגיב לפניית "ויינט" בנושא. מפלגת "יש עתיד" מציעה חוק "שירות לכולם", המחייב שירות צבאי או שירות אזרחי חלופי לכל מי שאינו יכול לשרת בצה"ל. המפלגה תאפשר דחיית שירות רק למצטיינים בתחומים שונים, בכפוף להכשרה צבאית בסיסית, ורק ל-3% מהאוכלוסייה. משתמטים יאבדו הטבות אזרחיות וכלכליות וייחשפו לאחריות פלילית.

"עם אחדות" (לשעבר "ימינה") דוגלת בגיוס או שירות אזרחי לכל אזרחי ישראל, כולל ערבים וחרדים, ללא קביעת מכסות. מי שלא יתגייס לא יקבל מימון מהמדינה. מפלגת "ישראל ביתנו" דורשת שירות צבאי או אזרחי לכל צעיר וצעירה, ללא פטורים, קביעת מכסות או "תחבולות". המשרתים בשירות אזרחי יופנו למשטרה, שירותי כיבוי והצלה ומוסדות רפואיים. משתמטים ייאסרו על יציאה מהארץ, יאבדו קצבאות והטבות מס, ולא יוכלו לעבוד בשירות המדינה.

"הדמוקרטים" (בראשות יאיר גולן) תומכים בחובת שירות לכל האזרחים, עם שירות אזרחי חלופי למי שלא מתגייס, ללא פגיעה במעמד נשים בצה"ל. המפלגה תפסיק לתמרץ השתמטות ותשלול הטבות ממי שמסרב לשרת או ממוסדות המעודדים השתמטות. "עוצמה יהודית" (בראשות איתמר בן גביר) טוענת שפעלה לקידום שוויון בנטל, בעוד מפלגת "עם ישראל" (בראשות עופר וינטר) מתנה את כניסתה לממשלה בחקיקת חוק גיוס הוגן.

הרשימה המשותפת מתנגדת לגיוס חובה וקוראת להפסקת הכיבוש. רע"מ (בראשות מנסור עבאס) מתנגדת לחוק גיוס חובה לצעירים ערבים, אך בעבר תמכו חלק מחבריה בחוק גיוס כללי. "הציונות הדתית" (בראשות בצלאל סמוטריץ') מבטיחה חוק יסוד שיעניק עדיפות לשרתים, כולל גיוס חרדים. ש"ס מכירה בכך שיהיה קשה להימנע מגיוס תלמידי ישיבות שעזבו את לימודיהם, ומפלגת "יהדות התורה" מתנגדת לגיוס חרדים, גם כאלה שאינם לומדים בישיבות.