לא כ"כ אגבי למרות הכול: כך ישראל הפסידה את המערכה על התודעה
ישראל מתמודדת עם כישלון מערכתי מתמשך בזירת ההסברה הבינלאומית, המתבטא בנזק תדמיתי משמעותי, כפי שבא לידי ביטוי גם בסרט "נז"א". במשך שנים ארוכות, מערך ההסברה הישראלי סבל מחוסר הובלה, חוסר קו אחיד, ותגובות מאוחרות לאירועים, מה שאיפשר לנרטיבים שליליים להתבסס. המאבק התודעתי אף החריף מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", כאשר טענות קשות נגד ישראל נותרו ללא מענה או זכו למענה מאוחר ויקר.
מבנה מערך ההסברה עבר תהפוכות רבות. משרד ההסברה, שהוקם בתחילת 2023 ונועד למצוא תפקיד לשרה גלית דיסטל-אטבריאן, פורק באוקטובר 2023 לאחר התפטרותה, ותקציבו הועבר למנהלת תקומה. תפקיד ראש מערך ההסברה הלאומי נותר ריק במשך כשנתיים, עד למינויה של ציפי חוטובלי באפריל 2024. במקביל, מונו דוברי תקשורת זרה, אך גם הם נתקלו בקשיים, כמו אילון לוי שהתפטר לאחר ציוץ שנוי במחלוקת. גם ראש מערך ההסברה הלאומי, משה "מושיק" אביב, התפטר במאי 2024.
הפער בין מהירות האירועים לקצב התגובה הישראלית בלט במקרים כמו מות הילדה הינד רג'ב, מות עובדי ארגון הסיוע WCK, ודיווחים על אירועים נוספים. במקרים אלו, התגובות הישראליות, שהתבססו לעיתים על הכחשות או בדיקות מאוחרות, הגיעו לאחר שהנרטיב השלילי כבר התבסס בכלי התקשורת הבינלאומיים.
הסרט "נז"א", שזכה בפרס בפסטיבל ונציה, מעלה טענות קשות נגד ישראל בנוגע למדיניות התקיפות בעזה, כולל טענה על אישור תקיפה שעלולה הייתה לגרום למותם של כ-500 אזרחים. ישראל מכחישה טענה זו באופן מוחלט, ומדגישה כי לא הוצגו ראיות לאימותה. ביקורת מקומית על הסרט ויוצריו אף זכתה לסיקור בינלאומי, שהדגיש את הפער בין התגובה בישראל לתגובה בחו"ל.
בנוסף, חוסר בדוברים מרכזיים ופעילים בזירה הבינלאומית, כמו הרמטכ"ל או דובר צה"ל, תורם לחוסר הנוכחות הישראלית. גם דוגמאות כמו דיווח אל-ג'זירה על אירוע ברפיח במאי 2025, או תמונות ילדים הרוגים מעזה במאי 2025, ממחישות את הקושי של ישראל לייצר מסר אחיד ואמין בזמן אמת, אל מול תגובות מהירות וחד-צדדיות של גורמים אחרים.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
