הפרדוקס בתקציב הביטחון: בקופת המדינה יש כסף - אך הרכש נחסם
מגעים המתנהלים בין משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, משרד הביטחון וצה"ל נועדו לגשר על פערים בתקציב הביטחון. צה"ל ומשרד הביטחון פועלים לפי תקציב 2026, בעוד תוכנית התקציב התלת-שנתית של משרד האוצר קובעת תקרות התחייבות לשנים הבאות. כל התחייבות ביטחונית משמעותית, כמו רכש ובניין כוח, דורשת מקור מימון מוגדר מראש, ובלעדיו היא נחסמת. יוזמת האוצר נועדה לאפשר התקשרויות תקציביות לשנים 2027-2029, אך משמעותה היא דחיית רציפות תפקודית של תעשיות ביטחוניות, כולל רכש חומרי גלם, פתיחת קווי ייצור והעסקת עובדים, עד להחלטה על גודל התקציב.
גורם ביטחוני בכיר הזהיר כי הדבר יפגע בייצור מיירטים למערכות הגנה אוויריות, תחמושות ומערכות נשק, וכן בהחלטות לגבי תיקונים וייצור. בנוסף, הדבר ישפיע על גובה החובות והריביות של התעשיות הביטחוניות ועל תחרותיותן בשוק הבינלאומי.
במקביל, הכנסות המדינה ממיסים גבוהות מהצפוי בכ-40 מיליארד שקל, והוצאות משרדי ממשלה אחרים נמוכות מהמסגרת שנקבעה. גירעון המדינה המצטבר עומד על 19.2 מיליארד שקל, וצפוי להיות נמוך מהיעד המאושר ל-2026. הפער בין ההכנסות הגבוהות להוצאות הנמוכות יוצר מצב אבסורדי בו קיים עודף תקציבי בקופת המדינה, אך משרד הביטחון מתקשה לממן את צרכיו.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
