הריהוט בישראל הוזל ב-17% ריאלית, ומי שמתקין אותו התייקר ב-23%
בין דצמבר 2018 לדצמבר 2025, מדד המחירים לצרכן עלה בכ-17.9%, בעוד שמחירי הריהוט והציוד לבית ירדו בכ-2.4%. פער זה משקף הוזלה ריאלית של כ-17% במחירי הרהיטים, כאשר קטגוריות כמו שולחנות וכיסאות הוזלו ב-19% ריאלית, וריהוט גן ומרפסת אף ב-32%. גם מוצרי חשמל בידוריים, כמו טלוויזיות, חוו ירידה נומינלית של כ-26% וירידה ריאלית של כ-37% בתקופה זו.
הוזלת הרהיטים מיוחסת לשלושה גורמים עיקריים: ביטול הדרגתי של מכס על ריהוט בין השנים 2022 ל-2024, שהביא לפטור מלא החל מ-2025; ירידה משמעותית בשערי החליפין של הדולר והאירו, שהוזילה את עלויות היבוא בכ-25% וב-18.4% בהתאמה; ומבנה היבוא המרוכז, כאשר חלק ניכר מהרהיטים מיובא מסין ומאיטליה.
בניגוד למחירי הרהיטים, עלויות העבודה הקשורות להתקנתם התייקרו. סעיף החשמלאים במדד תשומות הבנייה עלה בכ-23.1% במצטבר, כאשר במקרים מסוימים, כמו התקנת גופי תאורה, עלות ההתקנה עשויה לעלות על מחיר המוצר עצמו.
ההוצאה החודשית הממוצעת של משפחה ישראלית על ריהוט וציוד לבית עמדה על כ-660 שקל בשנת 2022, המהווים כ-3.8% מסך ההוצאה לתצרוכת. הפער בהוצאות בין החמישון התחתון לעליון בקטגוריה זו קטן יחסית לקטגוריות אחרות.
הכתבה מצביעה על שלוש מלכודות צרכניות נפוצות: מחירון יצרן שאינו משקף את המחיר הסופי בשוק; אחריות מוגבלת שאינה מכסה את כל חלקי המוצר או את כל סוגי התקלות; וזכות ביטול שמתבטלת ברגע שהמוצר הורכב בבית, לעיתים תוך ניסיון של חנויות לגבות דמי ביטול גבוהים בניגוד לחוק.