מדענים פיתחו "עוגיות" מבשרת פלסטיק ופסולת חקלאית
חוקרים מאוניברסיטת דרום אילינוי קרبונדייל פיתחו שיטה חדשנית להפיכת פסולת פלסטיק ופסולת חקלאית למרכיבים תזונתיים, כולל חלבונים, שומנים, ויטמינים וחומרי טעם. התוצר הסופי, "עוגיות" מודפסות בתלת-ממד בשם "מייקרו-בייטס", נוצר על ידי הנדסה גנטית של שמרים. התהליך מתחיל בפירוק פלסטיק מסוג PET (הנפוץ בבקבוקי שתייה) ופסולת צמחית, כמו גבעולים ועלים של תירס, באמצעות חום, לחץ, מים וחמצן. לאחר מכן, שמרים שעברו הנדסה גנטית מוזנים בתרכובות אלו ופועלים כ"מפעלים זעירים" המייצרים מרכיבים תזונתיים. מרכיבים אלו משולבים לאחר מכן עם סיבים, עמילנים וממתיקים, ומודפסים לעוגיות. הצוות אף פיתח זני שמרים המסוגלים לייצר טעם וניל מפסולת צמחית, וכן בטא-קרוטן (המומר בגוף לוויטמין A) מפלסטיק. הרעיון נולד במסגרת אתגר מזון של נאס"א לחקר דרכים לייצור מזון בחלל, מתוך שאלה כיצד ניתן להשתמש בכמויות הפחמן בפסולת ליצירת מזון. הפרויקט עדיין בשלבי מחקר, וטרם נערכו טעימות רשמיות, אך הערכות ראשוניות מצביעות על בטיחות המוצר. החוקרים מקווים שהטכנולוגיה תהיה זמינה בשנים הקרובות לשימוש במצבי חירום, במשימות חלל, ואף בצוללות ובסביבות מבודדות אחרות.
במקביל, בישראל, משרד הבריאות מתמודד עם בעיה תזונתית שונה: צריכת סוכר גבוהה. נתונים משנת 2022 מראים כי 76% מהאוכלוסייה הכללית ו-85% בחברה הערבית צורכים משקאות ממותקים לפחות פעם בשבוע. מבוגרים צורכים בממוצע 77.5 גרם סוכר מוסף ביום (כ-19 כפיות), כאשר יותר מ-12 כפיות מגיעות ממשקאות ממותקים בלבד. אצל ילדים, הצריכה הממוצעת היא 57.4 גרם סוכר מוסף ביום (כ-14 כפיות). סקר משנת 2019 אף הראה כי 60% מהורים לילדים ערבים בגילאי 9 חודשים עד שנה דיווחו שילדיהם שתו משקה ממותק ביום שלפני הסקר, לעומת 15% בחברה היהודית. שוק הממתקים בישראל ממשיך להראות ביקוש גבוה, למרות המודעות הגוברת לבריאות. דו"ח של יורומוניטור צפה גידול במכירות ממתקים ממותקים בישראל. השאלה שנותרה פתוחה היא האם מזון העתיד יתמקד בשימור משאבים או בשיפור בריאות הציבור.
