"נתניהו אפילו לא טרח לענות להצעה שהייתה יכולה להחזיר את אבא שלי בחיים כבר בשבוע הראשון"

משפחות שכולות ומשפחות חטופים מ-7 באוקטובר קיימו מסיבת עיתונאים בדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר המחדל. נטליה קסרוטי, ששכלה את בנה קשת במסיבת נובה, השמיעה הקלטה מצמררת של שיחתו עם מד"א דקות לפני שנרצח, ותיארה את סבלה המתמשך ואת תחושתה כי המדינה לא דאגה לאזרחיה.

נעם פרי, שאיבדה את אביה חיים שנחטף ונרצח בשבי חמאס, אישרה דיווחים על הצעה שהתקבלה בימים הראשונים למלחמה להחזרת כל החטופים, אך לדבריה, ישראל כלל לא השיבה להצעה זו, והיא לא הייתה בסדר העדיפויות של הממשלה. פרי הוסיפה כי אביה ועשרות חטופים נוספים יכלו לחזור בחיים, וכי טענת ראש הממשלה שהחזיר את כל החטופים אינה נכונה, שכן הוא אף לא טרח להשיב להצעה שהייתה יכולה להציל את אביה בשבוע הראשון.

במסמך שפרסמו המשפחות, המכונה "תיק 7.10", נטען כי הטבח לא נבע מהחלטה אחת או מכשל נקודתי, אלא ממדיניות ארוכת שנים של החלטות, הימנעויות והתעלמות מהתרעות, שהובילו למציאות ביטחונית שאפשרה את המתקפה. המסמך מפרט דפוס פעולה הכולל הימנעות מפעולה יזומה נגד הנהגת חמאס, דחיית המלצות מערכת הביטחון, חיזוק חמאס באמצעות כספים קטריים, הימנעות מגיבוש תפיסת הכרעה, התעלמות מהתרעות, והתמקדות בהפיכה משטרית במקום בביטחון, תוך ניסיון להסיט את הדיון הציבורי מאחריות.

במסיבת העיתונאים נשאו דברים גם שלי משל-יוגב, עינב צנגאוקר, פרופסור אפי שהם, לישי מירן לביא, גיל דיקמן, מרב סבירסקי, מישל אילוז ונעמי אור אופק, שסיפרו את סיפוריהם האישיים וחיזקו את הדרישה לצדק ולאמת.