כמה התקדמנו תחת בצלאל סמוטריץ' במשרד האוצר?
פרויקט "רמזור הביצועים" של "המשרוקית" בחן את תפקוד משרד האוצר תחת השר בצלאל סמוטריץ' לאורך כהונת הממשלה הנוכחית, תוך התמקדות בחמישה פרמטרים מרכזיים. משרד האוצר נחשב למשרד בעל השפעה רחבה על כלל תחומי המדיניות הכלכלית, אך הערכת תפקודו מורכבת בשל השפעת גורמים חיצוניים.
בנוגע לכספים קואליציוניים, נרשמה עלייה חסרת תקדים בהקצאתם תחת הממשלה הנוכחית, עם ממוצע שנתי של 5.6 מיליארד שקלים, לעומת 1.34 מיליארד שקלים בשמונה השנים שקדמו לה. סמוטריץ' הגן על הקצאות אלו, חלקן כמענה לצרכי המלחמה.
בתחום ההשקעות הזרות הישירות, ישראל רשמה שיא בשנת 2025 עם כ-26.2 מיליארד דולר, עלייה של 78% לעומת השנה הקודמת. שיא זה נבע בעיקר מעסקאות ענק, כמו רכישת חברת וויז על ידי גוגל. משרד האוצר, בהובלת סמוטריץ', קידם רפורמות מיסוי וצעדים מבניים להקלה על חברות זרות.
בשנת 2024, דירוג האשראי של ישראל הורד לראשונה בהיסטוריה על ידי סוכנויות מודי'ס ו-S&P, בעיקר בשל הוצאות הביטחון המוגברות והשפעת המלחמה, אך גם בשל "ירידה באיכות המוסדות והממשל". סוכנויות הדירוג ציינו לטובה את נכונות הממשלה להעלות מסים ואת רמת החוב המתונה.
בנוגע לגירעון התקציבי, לאחר עלייה ב-2024 ל-6.9% מהתוצר, הוא החל לרדת והגיע לכ-3.3% ביולי 2026. סמוטריץ' הוביל מהלכים לרסן את הגירעון, כולל העלאת מע"מ וקיצוצים תקציביים, למרות הוצאות המלחמה.
לבסוף, האינפלציה התמתנה משמעותית משיא של למעלה מ-5% בסוף 2022 לתחילת 2023, וכיום עומדת על 1.5%. הכלכלנים מייחסים זאת בעיקר למדיניות הריבית של בנק ישראל, אך גם להתחזקות השקל ושחרור שרשראות האספקה. סמוטריץ' הביע התנגדות להעלאות הריבית, אך קידם רפורמות בתחום החקלאות.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
