"הפשוטע" נשארה מטורללת, פרועה ומצחיקה עד הסוף. מזל שהעונה השנייה כבר בדרך
סדרת הקאלט "הפשוטע" סיימה את עונתה הראשונה בתשעה פרקים, תוך שהיא מצליחה לשמור על ייחודה, פראותה והומור שלה, מבלי "להתפתח" או לאבד את דרכה. הסדרה זכתה לשבחים על היותה נאמנה לעצמה, עם רצף של רפרנסים, שפה ייחודית ועלילה מפתיעה שהדגישה את מה שחשוב בחיים, לצד "ים של לב".
הסדרה הציגה עומק דרך דמויותיה. טימור (כרמל נצר) התמודדה עם אובססיה וערכה העצמי הנמוך, ונופר (ניב שטרית) למדה לנהל משא ומתן עם החיים, תוך שהיא מסכימה לחיות חיים חלקיים עם הומו בארון כדי להגשים חלום עסקי. בצי (אושרית סרוסי), הדמות הראשית, עברה מסלול טריוויאלי יותר, אך בסיום העונה מצאה את הגשמתה העצמית כ"הפשוטע" ברשת החברתית, שם גילתה קהל שאוהב אותה כפי שהיא.
ההומור היווה מרכיב מרכזי בסדרה, לא רק כפאנצ'ים אלא כהשקפת עולם. הסדרה שמרה על הומור פראי בזכות דמויות כמו טופז (חן רוטמן) וסימי (תקווה עזיז). היוצרים, בר אלמליח-דונצוב, אושרית סרוסי וחן רוטמן, הצליחו להפוך את דמות "הפשוטע" לשפה טלוויזיונית קוהרנטית מבלי לפגוע בפראותה המקורית, והטרלול שרד את המעבר לפלטפורמה.
השוואות לסדרות אחרות, כמו "בודקת" של גיתית פישר, היו בלתי נמנעות בשל הקרבה האישית בין השחקניות הראשיות. בעוד ש"בודקת" הוגדרה כהתקפה מרהיבה על המין האנושי, "הפשוטע" עמדה באותם סטנדרטים של דיוק, חדשנות ותעוזה, אך עשתה זאת ללא סימני פיסוק, כלומר, באופן פראי ומשוחרר יותר.
"הפשוטע" הוגדרה כאירוע טלוויזיוני נהדר, מחמם לב ומצחיק, שיצר גשר לקהל רחב והוכיח שיש ביקוש לטרלול שוטה ופרוע, לאסקפיזם פופי ולא מתנצל, ושיש לכך ערך תרפויטי. תאגיד השידור, כאן 11, הוכיח את יכולתו שוב, והעונה השנייה כבר נמצאת בפיתוח.
