פחות ידע, יותר חשיבה ועשייה: כך צריכה להיראות האקדמיה בעידן ה-AI
פרופ' בועז גנור, נשיא אוניברסיטת רייכמן, הדגיש בראיון כי מערכת החינוך בישראל ניצבת בפני אתגר קריטי להתאים את הדור הצעיר לעולם משתנה במהירות, המונע על ידי מהפכת הבינה המלאכותית. לטענתו, המודל האקדמי המסורתי, המתמקד בהעברת ידע, הופך פחות רלוונטי בעידן שבו מידע זמין באופן מיידי. במקום זאת, יש להתמקד בפיתוח יכולות חשיבה, למידה עצמאית וגמישות מחשבתית ומקצועית (agility).
גנור מציע לשנות את תפקיד האוניברסיטה ולהתמקד בפיתוח יכולות אלו, תוך שילוב תחומי ידע מגוונים בתוכניות הלימוד, כפי שמיושם ב"תוכנית המחר" ברייכמן. הוא קורא לשלב בין דיסציפלינות שונות, כמו פיזיקה ומוזיקה, כדי לפתח חשיבה יצירתית וחדשנית. בנוסף, הוא מדגיש כי אוריינות AI אינה נחלתם של אנשי מדעי המחשב בלבד, אלא הכרחית לכל תחום מקצועי כדי להישאר רלוונטי.
כדי ליישם את השינוי, אוניברסיטת רייכמן הקימה ועדות AI בכל בית ספר לבחינת שילוב כלים וטכנולוגיות חדשות בקורסים. גנור סבור כי עיקרון זה יכול להיות מיושם גם במסגרות חינוכיות אחרות, כולל בתי ספר תיכוניים ומסגרות הכשרה צבאיות.
שינוי נוסף שגנור מקדם הוא שבירת ההפרדה בין לימודים לעבודה. הוא מציע שהאוניברסיטה תלווה בוגרים לאורך הקריירה ותאפשר לסטודנטים לשלב עבודה ולימודים. לשם כך, מפתחים ברייכמן חברה וירטואלית שבה סטודנטים יוכלו לצבור ניסיון מעשי מול דמויות AI, ללמוד מכישלונות בסביבה מבוקרת, ובכך להתגבר על "פרדוקס הג'וניור".
גנור רואה בשינויים אלו לא רק יוזמות אקדמיות, אלא אתגר לאומי חיוני למדינת הסטארטאפ. הוא מזהיר כי אי-התאמה למהפכת ה-AI עלולה לגרום לישראל לאבד את מעמדה המוביל. "אם לא נמציא את עצמנו מחדש, אנחנו לא רק שלא נדע להתמודד עם המהפכה הזאת. אנחנו אולי נבגוד בסטודנטים שלנו", אמר, והשווה את המצב למערבולת בים: יש לנוע איתה כדי לשרוד.
